|
|
עמוד:371
אפיגראפיה ופליאוגראפיה כפי שצוין בפתח פרק זה , בתקופה האיובית חלה מהפכה משמעותית ביותר בתולדות התפתחותו של הכתב הערבי . לאחר כחמש מאות שנה של שימוש בכתב הכופי , ההייראטי , מופיע כתב חדש ושונה לחלוטין . אמנם , הכתב הכופי לא שמר על אופיו המאופק המוכר מהמאה הד ככיפת הסלע , הכתובת הפאטמית מן המאה הי"א במסגד אלאקצא מראה שכתב זה זכה לתוספות קישוטיות , בין בסיומות של האותיות בעזרת זלזלים , עלים וכוכבים , ובין ביסודות אחרים . גם האותיות עצמן שינו מעט מכיוונן . אולם ביסודה נשארה הכתיבה צמודה לחוקיות האותיות הניצבות — כלומר האותיות הארוכות לקו הבסיס , והסגירה המרובעת כמעט של האותיות הקצרות " . הכתב החדש המופיע בתקופה האיוכית הוא הכתב הנסח'י , שנכנס לשימוש במאה הי"ב ואומץ במהירות רבה . הוא הלך והשתלט והפך באופן ברור לכתב המועדף במקום הכתב הכופי . הדברים אמורים בכתב המונומנטאלי של כתובות על גבי מבנים , כתובות בעלות מסר היסטורי או דתי , וגם בכתובות קישוטיות , לצורך המשחק באמנות הכתב והיעד החשוב של האפיגראפיה כגורם קישוטי . להבדיל מן הכתב הכופי מהווה הכתב הנסח'י רצף של שורות כעלות קצביות עיטורית , המבוססת במידה רבה על התעגלות האותיות . אלה יוצרות מעברים רכים בין האותיות הניצבות למעוגלות , בניגוד למעברים המזווים שאיפיינו את הכתב הכופי . לרוב מאפשרים לאותיות הסופיות להיות רחבות יותר , וכך נוצרים כעין חצאי עיגולים לצדן של האותיות הארוכות . כל האותיות מצטיינות גם בעיבוי בראשיתן , בחלקים העליונים , לעומת מעבר של קו דק לעבר התעגלות הסיומת . כמו כן מופיעים במקרים רבים חיבורים , או מעברים , בכעין 'קומה' עליונה , שאינה מסתפקת באותו קו בסיסי ישר שהיה ממאפייני הכתב הכופי . אחת התוצאות היא שלעתים נראית הכתובת ככתובה בשתי שורות אלכסוניות ( איור . ( 19 כתיבה זו גילתה במהרה חיות רבה ושימשה בכל תחומי האמנות . אמנם , לצדה המשיכו לשלב קטעים של כתובות כופיות לצורכי קישוט . שימושים אלה בולטים על גבי דפי קוראן , או כפי שאפשר לראות בשרידים של ציור על קורות העץ שנתגלו במסגד אלאקצא . אך אין ספק שהכתיבה השוטפת נעשתה בכתב המעוגל הקולח — הוא הכתב הנסח'י . יי ראה : רוזן איילון , האמנות , עמ' . 336-334 קראמיקה במרבית החפירות שנערכו בירושלים — ומספרן אינו קטן — נמצאה קראמיקה מוסלמית מימי הביניים המאוחרים . אך למרבה הצער עדיין לא נתבררו החלוקות המפרידות בחומר זה בין התקופה האיובית והתקופה הצלבנית שקדמה לה ; ואף קיימת לעת עתה אי ודאות לגבי ההבחנה בין הקראמיקה האיובית לבין זו שלאחריה , הממלוכית . אמנם הקראמיקה המוסלמית כבר נידונה במספר לא מבוטל של מחקרים . ברם , דווקא התקופה האיובית הקצרה לא סיפקה עד כה בסיס מוצק לקביעת אמות מידה ברורות לגבי הקראמיקה האיובית בירושלים . בשלב זה , אפוא , מן הראוי שלא לעשות קיצורי דרך ולא לקבוע באופן שרירותי הגדרות לקראמיקה האיובית , אלא יש להמתין לתוצאות מחקרים בעתיד .
|
|