המבנים

עמוד:357

מופיעים בה כמה חידושים עיטוריים . ראשית , מצויה כה מערכת שלמה של קשתות פנימיות , הממלאות בתבליט את מלוא רוחב הקשת . אין ספק ששימוש כזה כמספר קשתות מקבילות ( קונצנטריות ) משקף את סגנון עיטורי הפתחים המוכר לנו ממבנים צלבניים שונים '" . בין שורת הקשתות העיטוריות הללו בולטת במיוחד קשת 'הזיגזג' המפורסמת , שאינה מופיעה באדריכלות המוסלמית לפני תקופה זו . היא הפכה לאחד הסממנים השכיחים של האדריכלות האיובית , והוסיפה והשתרשה אף מעבר לפרק זמן זה , עד לתקופה העות'מאנית " . הקשתות שבחזית המסגד נתמכות על ידי עמודים נושאי כותרות , שהם יסודות צלבניים מובהקים בשימוש משני ומהווים כאמור את אחד מסימני ההיכר של הבניה בתקופה זו . בנוסף על חדירת הסגנון הצלבני לאדריכלות המוסלמית , משקפת החזית של מסגד אלאקצא גם את הקשר המתהדק של האמנות המוסלמית במצרים עם זו שבירושלים . צורת המסגרת המלבנית המוגבהת מעל לכניסה הראשית , המוכתרת בשיניות קישוטיות לכל אורך החזית , קרובה ביותר לנוסחה המצרית , לבד מצורת הקשתות עצמן , שסגנונן חדש כאמור . רעיון חזית זו מושפע לכאורה מן החזית של מסגר אלאזהר שכקאהיר , שהוא מן המאה הי . ' לפנינו , אפוא , חזרה מודגשת והזדהות עם נוסחה ארכיטקטונית מוסלמית קדומה יותר , בצירוף חידושים שהתפתחו תוך קליטת ההשפעות הצלבניות . מסגד אלעמרי בקרבת כנסיית הקבר , בן התקופה האיובית אף הוא , שהוקם ( כעדותה של הכתובת ( 12 בשנת 589 להג'רה ( 1193 = ) לא הותיר שרידים ארכיטקטוניים של ממש השייכים לתקופה זו . כאמור לעיל , מוסד המדרסה , שהחל מתבסס כתקופה האיובית , הוא הפרק הבולט ביותר גם בתחום האדריכלות הדתית . ידוע על לפחות ארבע מדרסות שהוקמו בירושלים בתקופה זו , אם כי שרד ממבניהן מעט מאוד ; נדון כאן בשתיים מהן . הראשונה במדרסות הללו , מדרסת אלצלאחיה , שוכנה במבנה הקיים של כנסיית סנטה אנה , שהוסב לייעוד החדש ללא שינוי ארכיטקטוני כלשהו . היא נוסדה על ידי צלאח אלדין , וכתובת ההקדשה הקבועה בחזית הכנסייה עד היום מתארכת את ייסוד המדרסה לשנת 588 להג'רה . ( 1192 = ) המדרסה האיובית היחידה שאפשר לראותה היום בשלמותה היא הנחויה ( איור . ( 3 היא ניצבת בקצה _הדרומי מערבי של הרמה ( המשטח המוגבה ) במיתחם הר הבית . תוכניתה היא כשל מבנה אורך , ובו חלוקה פנימית ; בכל אחד מקצותיו של מבנה אורך זה אולם , המוכתר בכיפה " . עיקר דיוננו במבנה יתמקד בשניים מן ההיבטים הנראים מן החוץ ! הכניסה המעוטרת והכיפה המיוחדת ( איור . ( 4 החזית 'הורכבה' ככל הנראה מחדש בעבר הלא רחוק . על כך מעידים צירוף 'כלאיים' של עיטורים ; קשת יוצאת דופן בצורתה ; העמודים הקלועים משני עברי הפתח , השייכים לתקופה הצלבנית ולמערכת שונה . לעומת זאת , הכיפה היא אחת הדוגמאות המובהקות של טיפוס המוכר לנו מכמה מקומות אחרים כירושלים . זו כיפה חצי כדורית , הנישאת על גבי תוף גלילי לא גבוה . שורה של " civile , Paris 1916-17 Royuumeik Jerusalem . Architecture religieuse et c . 1 E . nkm , LesmonumentsdesCrohes dans 1 e ? '" ואן ברכם , העיר , לוח , _xcn מס' . 112 , 110 בו שם , מס' . 96-95 ' ?' ואן ברכם , הר הכית , עמי . 60-59 על מהות המבנה קיימים נתונים שוגים , הטעונים עדיין בדיקה . היום מצויות בו מחיצות מאוחרות , ושחזור שלבי הבנייה טרם נתברר כל צורכו . 4 ואן ברכם , שם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא