|
|
עמוד:354
המבנים כאמור , אין התקופה האיובית מיוצגת בהיקף נרחב באדריכלות שלה , וגם אותם מבנים שהוקמו לא השתמרו כולם . אך ככל שהתמונה הכללית מקוטעת , סיכום הסקירה של פרק זמן זה פורש לעינינו תמונה מעניינת מאוד , שיש בה ייצוג כמעט לכל אחד מתחומי הבנייה — הן האדריכלות הדתית , הן האדריכלות הצבאית , ואפילו האדריכלות הציבורית השימושית : כל אחד מתחומים אלה מיוצג ביותר מעדות אחת . האדריכלות הדתית של התקופה האיובית אינה מלמדת אותנו על היבט אחד בלבד , שכן הותירה לנו עדות מונומנטאלית מרשימה ביותר , היא חזית מסגד אלאקצא , וכן מבנים צנועים ביותר כמבני קבר או מבני זיכרון . לרקע הרעיוני ולהתפתחות הארכיטקטונית של המורסה ראה : Encyclopaediaof Islam , Now Madrasa Edition , Vol . v . Leiden 1985 , s . v . ואן ברכם , העיר , עמ' . 92-91 f ראה : רוזךאיילון , האמנות , עמ' 6 . 336-334 לסקירת המימצא הארכיאולוגי המתייחס לתקופה זו ראה לעיל , בפרק 'הטופוגראפית והמימצא הארכיאו לוגי : התקופה האיובית / מסוימים הוסבו מבנים צלבניים נוצריים לצורכיהם של המוסלמים , אך מובן שאין להתייחס לאלה כאל מבנים המשקפים אדריכלות איובית , שכן התרומה הארכיטקטונית המוסלמית במקרים אלה אינה משמעותית . אחת הדוגמאות הבולטות להסבה כזאת היא הפיכתה של הכנסייה הצלבנית סנטה אנה למדךסה על שמו של צלאח אלדין . אי רציפותו של שלטון האיובים בירושלים בגבולות הזמנים הנידונים והתהפוכות של האירועים המדיניים הן המסבירות במידת מה את היעדרה של פעילות אורבאנית ענפה . ואף על פי כן חשיבותה של התקופה האיובית רבה . לאמיתו של דבר חלה בפרק זה של תולדות האסלאם בירושלים תפנית משמעותית ביותר במספר תחומים שבהם מתמקדת תרבות האסלאם בתקופה זו . מלבד השינויים המדיניים שאירעו בתקופה האיובית , ופריחת ספרות 'שבחי ירושלים , ' הצטיינה התקופה האיובית במיוחד בעידוד הופעתו והפצתו של מוסד מוסלמי חשוב שעתיד היה להתפשט בעולם האסלאם כולו , הלא הוא המדךסה ' . מוסד תיאולוגי זה זכה אמנם למשנה תנופה מאוחר יותר , בתקופה הממלוכית , אך מן הראוי לזכור שכבר האיובים תרמו הרבה לפיתוחו , מה גם שהמדךסה הראשונה בירושלים נוסדה בתקופה זו — הצלאחיה . חידוש נוסף רב משמעות בתרבות האסלאם , שחל בתקופה זו , היתה הנהגתו של כתב חדש . למן ראשית האסלאם ועד המאה הי"ב שלט הכתב הכופי . אמנם גם עליו עברו כמה וכמה שלבי התפתחות , הנוגעים במידה מסוימת לעצם עיצובן של האותיות וכן למספר תוספות שנלוו לאותיות . אך בתקופה האיובית אין עוד התפתחות של הכתב המרובע העתיק , הכתב הכופי , וכתב יד חדש לחלוטין בכל מהותו תופס את מקומו , הוא הכתב הנסח'י ( ראה להלן . ( הנה כי כן , למרות קוצרה של התקופה האיובית , נודע לה מקום מרכזי ורב חשיבות בהקשר להתפתחות התרבות המוסלמית במספר מישורים . הדברים אמורים הרבה מעבר להתפתחויות סגנוניות מודרגות , מאחר שנקרים בדרכה של התרבות המוסלמית חידושים של ממש .
|
|