|
|
עמוד:322
ההריסות המכוונות האלה במאה הי"א , אולי לזאת של אלחאכם _" . בתיאורו של זיוול ף מצוי קטע אחד שעדותו מכרעת לגבי קביעת תאריך בנייתה של הכנסייה החדשה : עולים אפוא ... כדרך קשה , כמעט עד לפסגת הר הזיתים , כלפי מזרח , עד לאותו מקום שממנו עלה אדוננו השמיימה לעיני תלמידיו . אותו מקום מוקף על ידי מגדל קטן ומסודר בהידור , ומבפנים בנוי מעליו מזבח ; והוא גם מוקף חומה מכל צד " . זיוולף ביקר בירושלים , כידוע , בשנת . 1102 הצורך להגן על האתר בחומה מלמד שבאותה שנה לא היתה קיימת על הר הזיתים כנסייה מוקדשת לעלייתו של ישו השמיימה . והנה , כארבע או חמש שנים לאחר מכן מתאר את המקום הנזיר הרוסי דניאל בלשון יח ! המקום הזה [ מקום העלייה ] הוא מבנה עגול מרוצף בשיש ומוקף חדרים מקומרים . במרכז המכנה מתרוממת קאפלה מרכזית , פתוחה לשמים וחסרת ריצוף , ומתחת לכיפה הפתוחה הזאת נמצאת האבן הקדושה שעליה נחו רגלי האדון ... מזבח שיש נמצא מעל לאבן הזאת ... לקאפלה שתי דלתות . עד למקום העלייה אפשר לעלות במדרגות שהן עשרים ושתיים במספר . תיאוריהם של זיוול ף ודניאל מצמצמים את אפשרויות התיארוך של כנסיית העלייה הצלבנית לשנים שבין ביקוריהם בירושלים , כלומר , בין השנים . 1106 / 7-1102 סיכום האדריכלות הכנסייתית של ירושלים במאה הי"ב אכן מושפעת ממסורות אמנות ממקורות שונים . אף על פי כן , אין לראות באדריכלות זו אמנות אקלקטית גרידא , בליל של השפעות ויסודות שונים ונבדלים , ללא קו מאחד וללא חותם אמנותי מיוחד וטיפוסי לתקופה ולמקום . נהפוך הוא : האדריכלים והבנאים הצלבניים ידעו לעבד את ההשפעות השונות , הבאות לירי ביטוי בעיקר בתוכניות הקרקע , להתעלות מעל ההבדלים בגודל , באיקונוגראפיה , במסורות בנייה קודמות באותו מקום , וליצור מבנים הנושאים את חותם התקופה הצלבנית . האבן המקומית , הסיתות , אופן הבנייה , הקימורים והקשתות , האומנות , הכיפות , העיטורים — כל אלה הם יסודות המעניקים לאדריכלות הצלבנית מראה אחיד , אופייני לתקופה ולאיזור . 59 מראה השרידים שהתגלו בחפירות מאשר את הסברה שכנסיית העלייה הביזאנטית אכן נפלה קרבן להרס מכוון ולא נעלמה בהדרגה כתוצאה מהזנחה ממושכת . אותו קטע מהרוטונדה החיצונית שהתגלה מתואר על ידי קורבו כיורד במדרגות מזרחה 'כאילו נהרס בכוונה / ראה : קורבו , הר הזיתים , עמ' " . 97 זיוול ף ( לעיל , הערה air עמ' ' . 43 דניאל הרוסי ( לעיל , הערה , ( 47 עמי . 25-24
|
|