ה

עמוד:302

( אלמנצורה ועין חרוד ) וביודעין לא נסמכה על זו של האיובים . הזיקה בין רעיון הג'האד לרעיון ירושלים נותקה , אפוא , משנעלמו הנסיבות ההיסטוריות שבהן צמחה . אף על פי כן , מקומו של רעיון ירושלים היה שמור לו בתודעה המוסלמית . הספקות שהיו נפוצים בעבר בחוגי חכמי הלכה באשר לקדושתה נעלמו כמעט לחלוטין מתוקף הג'האד של המאות י"ב-י"ג . רק חכמי הלכה חנבליים קפדניים , כגון אבן תימיה ואבן כת'יר ( בני המאה הי"ד , ( עירערו על האותנטיות של המסורות שעליהן נסמך הטיעון לקדושת העיר * . אפילו אלה לא שללו את קדושתה של העיר מכל וכל . אבן תימיה הונע יותר , כנראה , על ידי החשש שמא תתפוס ירושלים את מקומן של מכה ומדינה מאשר על ידי התנגדות למקומה בהיירארכיה של ערי הקודש " . אגב , חשש זה היה משולל כל יסוד . תעמולת הג'האד , כפי שראינו , לא שינתה את ההיירארכיה הזאת , שבה תפסה ירושלים מקום שלישי , ובתור שכזו גם יציגוה בימי הממלוכים " . למלוא אורך התקופה הממלוכית ( 1517-1250 ) נמשכה הפריחה של ספרות פצאאל אלקדס ו ידועים לנו לפחות שלושים חיבורים מסוג זה שחוברו על ידי מיסטיקנים וחכמי הלכה מכל האסכולות , לרבות הנבלים . " תנועת העלייה לרגל לירושלים ( שנקראה כמקודם זיארה , כלומר : ביקור , ולא חג ( ' לא הואטה ורבים מן העולים אף התיישבו בעיר דרך קבע או הסתופפו בה לפרקי זמן ניכרים . " הסלטאנים הממלוכיים , ששקודים היו על שמירת יוקרתם כשליטים אדוקים בדת , המשיכו להקים בה מדרסות ובתי צופים ולהעניק בה הקדשים ( אוקאף " _' . ( אף על פי ששקיעתה הכלכלית של ארץ ישראל באותה תקופה לא פסחה על עיר הקודש , רעיון קדושת ירושלים נשאר , אפוא , רב עוצמה כמקודם . לסיכום , עלייתו של רעיון ירושלים לגדולה באסלאם של המאות י"ב-י"ג היא במוכן מה תופעה חריגה , שאין לה אח ורע בתולדות העיר בתקופות אסלאמיות אחרות . אולם היה לה גם חותם קבע לדורות . אמנם , ההתפתחויות של תקופת מסעי הצלב לא היה בהן כדי להפוך את העיר למרכז ( רוחני או אחר , ( ואף לא העשירו את מחשבת האסלאם ברעיונות חדשים . אף על פי כן היה בהן כדי לחזק את מעמדה של אלקדס בהיירארכיית המקומות הקדושים ולשים קץ לוויכוחים ולספקות בדבר עצם קדושתה . זוהי בסופו של דבר אחת ההשפעות הנדירות שהיתה לתופעת מסעי הצלב על דת האסלאם . A Muslim Iconoclast on the _P'rn / ; _JAT ( 1936 ) . pp . 1-21 Merits o ! ' Jerusalem and Palestine ' . JAOS . LVI CD . Matthews , , , _n , _rPKn _^ , 7 W 7 J >/ f עמ' . 280 וראה גם : חסון , ירושלים , עמ' . 303 _מת'יוס ( בהערה הקודמת , ( עמ' . 12-10 , 8-7 ראה במחצית השנייה של המאה הי '' ג , אלכנג'י אלצופי , פצאאל בית אלמקדם , כת '' י _טיבינג ן , 26 דף 65 ב , 74 א74- ב , 76 א , 79 א ; אלמכנאסי , פצאאל בית אלמקדס , כת"י טיבינגן , 26 דף 2 ב _, ו 6 ב ; במאה הי"ד : אבן פרכאח , ( 1936 ) עמ' ; 59 שהאב אלדין אלמקדסי , מת'יר אלעראם , כת"י דמשק _טאהריה — _תאריח' , 720 עמ' ; 2 כמאה _הט"ו.- _אלסיוטי , כתרגום . 1 . _Rcynohk , TheHislory ofthe Temple of : _^ _HKX Jerusalem , London I X 36 . pp . 270-271 ( לכל אלה ראה : _DJ חסון , ירושלים , עמ' . ( 304-302 876 ; 11 , / . / 7 < TO / _w / r . II . Weimar 1902 . pp . 1 30- I 36 ; 162 . 163 . C . Brockelmann , Gcschichle dcr Arabischen '" . ק ; pp . 128 . 164 , 214 165 ; ibid .. Supplement . I , Leiden 1937 , אלעמרי , מסאל ך אלאבצאר , א , קאהיר , 1924 עמי 156-148 ; כת"יטיבינגן 26 ( שלושה חיבורי פצאאל ;( אבן פרכאח , ראה לעיל ; אי אשתור , תרביץ , ל ( תשכ"א , ( עמ' ; 214-209 אבן טילון , אל ק לאיד אלג'והריה , א , דמשק עמ' וו . נ " אשתור , ירושלים , עמי . 88-86 ראוי לציין , עם זאת , כי חכמי דת וצופים מפורסמים לא נכללו בין אותם שהתיישבו בעיר . י" שם , עמי . 83-81

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא