ד

עמוד:297

ובדינאמיקה משלהם . המוקד הפעיל ביותר היתה משפחת בנו עסאכר הדמשקאית , שהעמידה חכמי הלכה שאפעים לרוב . בהא אלדין בן עסאכר המשיך לקרוא בפומבי את חיבורו , ואילו שנים מבני דודיו , תאג' אלאמנא ונטאם אלדין , חיברו מסות פצאאל אלקדס משל עצמם , וכן דוד אחר , פח'ר אלדין , שימש בהוראה במדרסה בירושלים " . חכם ההלכה החנבלי סבט אבן אלג'וזי , אף הוא מדמשק , דרש בירושלים ו'העלה על נס את תהילתה המושתתת על יראת שמים " . ' ספרות פצאאל אלקדס המשיכה להיות פופולארית : חכמי הלכה כינסו כנסים לקרוא בה בפומבי וחוברו חיבורים חדשים ( נוסף על שני הנ '' ל _' , ( שניים מהם על ידי חכמי הלכה שנודעו בקנאותם לרעיון הג'האד : האחד , ציא אלדין אלמקךסי , הקדיש שליש מספרו לירושלים " , ואילו חברו , עז אלדין אלסלמי , מסיים דברי שבח שכתב על דמשק במלים אלו / 'מכאן נמצאנו למדים כי לדמשק מעלות רבות על כל מקום בסוריה ( אלשאם , ( להוציא על פני ירושלים . ' י" השפעתם של החיבורים תוגברה על ידי הביוגראפיות של צלאח אלדין , שנהנו מפופולאריות מרובה , 64 וכן של האגדות שנטוו סביב הכיבוש בשנת \ 1187 לא פחות חשובה היתה האפופיאה 'פתוח אלשאם , ' המיוחסת ( באופן אפוקריפי ) לאלואקדי ( היסטוריון בן המאה התשיעית לסה"נ , ( אך חוברה בשלהי המאה הי"ב ו היא מעלה על נס את כיבוש ירושלים במאה השביעית , תוך שהיא שוזרת בו פרטים הלקוחים מכיבושה בשנת . 1 187 נסיים רשימה ארוכה זו ב'מדריך למקומות קדושים ( זיאראת ' ( מאת אלהךוי , חכם דת תועמלן נודע , ובו פרק מפורט על ירושלים ושבחיה . לנוכח פעלתנות זו לא ייפלא כי זיקת דעת הקהל לעיר , שנכבשה מחדש זה לא מכבר , היתה חזקה ; וזיקה זו החלה פועלת ככוח מטעם עצמו , שאינו תלוי בהכרח בשליטים , כבר בימי צלאח אלדין . הסלטאן עצמו היה מודע לכך , כפי שהוא מציין באיגרת לריצ'רד לב הארי בעת המשא ומתן על שביתת הנשק , ( 1191 ) כי גם לו היה נכון אישית למסור לו את העיר 'אל נא ידמה המלך בנפשו כי ויתור כזה הוא בגדר האפשר ; לא נעז אף להשמיע מלה על כך בפני המוסלמים 68 . ' אפשר כמובן שהיתה זו אך תחבולה דיפלומאטית , אך דומה שגם אם השתמש בטיעון לתכלית זו , אמר _הסלטאן אמת : ההדגש האידיאולוגי על ירושלים , ששירת אותו נאמנה , הפך גם לאילוץ ששם מגבלות על חופש פעולתו . שליט הנוהג בירושלים לפי כללי ה'ריאלפוליטיק , ' כמעין כלי גרידא על לוח השחמט הפוליטי , עתיד היה לעמוד בפני התנגדות חריפה . זהו בדיוק הלקח שילמדו יורשי הסלטאן , האיובים , שדגלו — מטעמים של חולשה פינאנסית ועייפות קרב — במדיניות דו קיום עם הצלבנים ואשר לא העריכו נכונה את משקלו של רעיון עיר הקודש . : r אלמקדסי , עמ' 296-295 ( הוצאת ח'אלדי , יפו , 1946 עמי ;( 64 סבכי , ד , עמ' ; 213 חאג'י ח'ליפה , כשף אלטנון , א , עמ' 611 . 254 סכט אבן אלג'וזי , עמ' 61 . 517 אבן עסאכר , תאריח' דמשק , א , עמ' A . 629 כת"י דמשק , טאהריה , 34 מג'מועה . 48 וראה : אבן pinoi טבקאת אלחנאבלה , הוצאת אלפקי , _קאהיר , 1953 א , עמ' 61 . 372 תרעיב אהל אלאסלאם פי סכנא אלשאם , הוצאת ח'אלדי , ירושלים , 1940 עמ' 64 . 13 בנוסף לביוגראפיות המפורסמות של בהא אלדין ועמאד אלדין , ידוע על עוד שתיים שלא הגיעו לידינו , מפרי עטם של אבן ממאתי ואבן אבו טי ( ראה : אבו שאמה , א , עמ' ; 43 _מקריזי , ח'טט , הוצאת בולאק , ב , עמ' . ( 160 י 6 ראה למשל : אבו שאמה , ב , עמ' ; 215 , 85 סבט אב ן אלג'וזי , עמ' ; 430 אלמקדסי , מת'יר אלעראם , כת"י 66 c / "wj /< 7 _we , transl . v . Langlois , Venice 1898 , p . 327 a crr ' _rowj , _tfjjncn as , _orcsren gfi . rn _1 _n : : פתוח אלשאם , א , קאהיר , 1373 להגירה , עמי ; 145-133 והשווה : אלהרוי , תד'כרה , הוצאת סורדל תומין , { _H 1 : o 17 [ 1961 / 2 ]) עמ' 67 . 242 אלהרוי , עמ' " * . 28-24 בהא אלדין , עמ' . 187

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא