ד

עמוד:296

ד העוצמה החדשה שרכש לו רעיון ירושלים נגלתה רק בתקופת האיובים , יורשיו של צלאח אלדין . אך היה זה באורח בלתי צפוי : לא מטעם השלטון אלא נגדו . הרעיון הפך לכוח המניע של משברים פנימיים בתוך הסולטאנות , בחינת 'גולם הקם על יוצרו . ' את עוצמתו ינק הרעיון גם להבא , באורח פרדוקסאלי , מפעילות יזומה מצד השלטון , שכן יוקרת האיובים הושתתה במידה רבה על זכר מעללי הג'האד של צלאח אלדין , שגולת כותרתם היתה ירושלים . הפגנת נאמנות לצמד ירושלים ג'האד היתה , אפוא , בבחינת הפגנת זיקה למייסד השושלת , כמו גם לגיטימציה לשדרתו של צאצאו באחת הממלכות הקטנות שאליהן נתפצלה המדינה במות צלאח אלדין . מכאן מסתברת תשומת לבם המיוחדת של האיובים , שביטויה היה לא רק בהצהרות תעמולתיות אלא גם במעשים : הם הקימו כירושלים מדרסות ( כתי מדרש ) וח'אנקות ( כתי צופים , ( ניסו למשוך אליה תושבים ולעודד עלייה לרגל , לרבות על ידי מתן דוגמה אישית בזיארה שלהם עצמם אליה * . אולם מסתבר שבמידה רבה התמידה הזיקה על ידי פעילותם של אנשי דת , שאמנם נדחפו מלכתחילה להירתם לרעיון על ידי נור אלדין וצלאח אלדין , אולם מכאן ולהבא פעלו מכוח עצמם סדר מופיע גם בחיבורו של אבן עסאכר , עמ' 55 . 84 ראה : אשתור , ירושלים , עמ' 56 . 84 , 80 , 79 שם , עמ' . 88 , 84 וראה גם : אבן אלאודיר , יא , עמ' ; 212 דיהבי , עמ 48 ' א ; אבושאמה , רייל , עמי ; 7 יוניני , ד'יל מראת אלזמאן , ג , חידראבאד , 1960 עמי 57 . 60 מצוטט על ידי אבן אלעדים , כעית אלטלב , כת"י פאריס , 2138 דף 27 א . והשווה : עמאד אלדין . פתח , עמ 101 _> על שגריר הח'ליפה . ( 8 י אשתור , ירושלים , עמ' ; 84-83 וראה גם : אלעמרי , מסאלך אלאבצאר , א , _קאהיר , 1924 עמ' 1 145 אבן דקמאק , נזהת אלאנאם , כת"י פאריס , 1597 דף 68 א ; אבן אלג'וזי , כת '' _י פאריס , 5866 דף ל 23 א ; אבן אלעדים , כת"י פאריס , 2138 דף 55 ב ; אבן ואצל , כת"י פאריס , 1702 דף 224 א , 246 א ; אבן אלסאעי , אלג'אמע אלמח'תצר , הוצאת ג'ואד , ט , בגדאד , 1934 עמ' 155 סבכי , ה , עמי . 101 תעמולה זו . שנסמכה על צעדים מעשיים שנקט צלאח אלדין ( הקמת בניינים לצרכים דתיים והקצבות לתחזוקתם , הקלות מסים למתנחלים , הסדרים מיוחדים לצליינים — " ( מה היתה השפעתה ? מיסטיקנים , חכמי הלכה וסתם מאמינים בדת האסלאם אכן באו להתיישב בירושלים , אך לא במספר ניכר . אוכלוסיית העיר ( גם עם הנוצרים המזרחיים שנשארו בה והיהודים שמשך צלאח אלדין לבוא אליה ) היתה פחותה מאשר בתקופה הצלבנית . הצלחה גדולה יותר נחל הסלטאן בתחום העלייה לרגל : זרם גדול ויציב ( חלקו בשילוב עם החג 56 . ( ' אינדיקאטור מעניין לתהודתו של רעיון העלייה לרגל לירושלים הוא הקטע הבא מזיכרונותיו של וזיר ממוצול , שבו הוא מספר על מסע מלחמה לארץ ישראל בראש התגבורת ששוגרה לצלאח אלדין . ( 1190 ) מטרות 'מסע מבורך' זה היו 'ג'האד למען אללה וביקור בירושלים , ישמרנה האלוהים 57 . ' קרוב לוודאי שצליינים ששבו לערי מוצאם הפיצו בהן את הזיקה לירושלים . כאן טמון אולי הישגה הגדול של תעמולת צלאח אלדין ו רעיון ירושלים , שהיה עד למאה זו שנוי במחלוקת , נתקבל בשלמות על ידי האסלאם כדת ממוסדת , באמצעות זיקתו לג'האד . אפילו חכמי ההלכה , יריביו המושבעים בעבר , נרתמו להפצתו ולביצורו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא