ירושלים כסמל בקבלה התיאוסופית

עמוד:275

כי כל יהודי יש לו חותם המלך , א"כ כיון שיש לו חותם המלך יש לו לשמרו שלא יכניסהו במקום מטונף , לכן החמירה תורה בנידה מזה הטעם ויוסף זכה לראות המדה כעבור ששמר חותם המלך בעוון אשת _פוטיפר ולכן נקרא צדיק . ונקראת הר ציון מפני כי העשירית נקראת ירושלים של מעלה והיא מקבלת שפע מן הצדיק יסוד עולם הנקרא ציון , כי ירושלים של מטה , הר ציון הוא המגדל שומר העיר , כן ירושלים של מעלה הר ציון הוא בן זוגו ושומר אותו מן המקטרגים שלא יכנסו בה . בסיום הסקירה הקצרה הזאת על הסימבוליקה המינית של ירושלים וציון בקבלה התיאוסופית , מן הראוי להביא דיון מעניין של ר' יצחק בן שלמה אבן אבי סהולה , בן דורם של ר' יוסף _גיקטילה ובעל ספר הזוהר " . בפירושו לשיר השירים נאמר _" : שררך אגן הסהר : 'י 5 מלת שררך נופלת על הטיבור לשון לא כרת שרך [ יחזקאל טז ד ] וכאלו נאמר הפסוק על מעל (!) ירושלים אשר הוא טבור הארץ וכמו שהעובר טיכורו נקשר במעי אמו וממנו מזונו ופרנסתו , כן ירושלים קשורה בירושלים של מעלה הנקראת ירושלים הבנויה ... ירושלים מקבלת שפע ואצילות מירושלים של מעלה כתכונת הירח המקבלת שפע מאור השמש .. יו כי כמו שהטיבור באמצע הבטן כן הבטן באמצע הגוף , וכן ארז"ל ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים , באמצעיתה של _א"י . לפנינו מעין המשך לדרך החשיבה המינית שמצאנו אצל המחברים בני דורו של אבן אבי סהולה : השפע יורד מציון — הזכר — לתוך ירושלים של מעלה — מלכות , וכך נולד העובר — ירושלים התחתונה , הקשורה בטבורה באמה העליונה . הקשר המהותי המתואר כאן בין ירושלים העיר ובין המקבילה האלוהית שלה הוא פתרון המוסכם בעיקרו גם , על מקובלים אחרים השייכים לקבלה הסימבולית . בהדגשת קשר זה יש משום פתרון לשילוב שני כיווני המחשבה שהזכרנו במבוא : ירושלים של מטה , התופסת מקום מרכזי במדרש , וירושלים של מעלה , שהיא מרכז העיון הקבלי . הקבלה הסימבולית התגברה על סכנת הפער שעלול היה להתגלע בין שני מרכזי ההתעניינות , ההלכתית והקבלית , ויצרה מערכת שבה אין אפשרות לנתק את ירושלים התחתונה מהעליונה , ואילו זו האחרונה מכוונת לעומת התחתונה ומשפיעה עליה שפע ברכה . זאת ועוד . האפשרות הטובה ביותר להגיע לירושלים של מעלה היא ירושלים של מטה , ודבריו של הרמב"ן יוכיחו : י" 'כל המתפלל בירושלים כאלו מתפלל לפני כסא הכבוד , ששער השמים-הוא פתוח לשמוע תפלתו של ישראל , שנאמר וזה שער השמים . ' ובלשון תפילתו על חורבות ירושלים " _' : 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים , בית אלהים ושער השמים , ירושלים הבנויה עיר שחוברה לה יחדיו עם אותה שבעליה . ' " ר' יצחק הוא כנראה המחבר הראשון שציטט מתוך המדרש הנעלם , שהוא השכבה הראשונה שבספר הזוהר ; ראה : גי שלום , 'קבלת ר' יצחק בן שלמה בן אבי סהולה וספר הזוהר , ' ק רית ספר , ו ( תרפ"ט , ( עמ' . 179-172 " י- כ"י אוקספורד , 343 דף 49 _ג49- ד . " י שה"ש ז ג . הקשר בין הפסוק ובין ירושלים , שהיא אמצע העולם , מופיע כבר בפסיקתא רבתי , פרשת כי תשא , ב ; אולם אין שם דיון על ירושלים של מעלה כנגד זו של מטה . וראה גם לעיל , הערה , 25 בדברי ר' יעקב בן ששת שהבאנו שם . " על דימוי זה ראה כהמשך , בדיוננו על הפרשנות האלגורית . * ' תנחומא , קדושים , י . ב 6 בפירושו על בראשית כח יז , וראה גם דבריו על בראשית יד יח . י כתבי הרמב"ן , מהדי שעוועל , ירושלים תשכ"ג , א , עמ' תכד .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר