|
|
עמוד:274
הן בספר הזוהר והן ב'שערי אורה' משמש פסוק אחד לתיאור היחסים שבין ציון וירושלים , אף על פי שירושלים איננה מוזכרת בפסוק . בדומה לדברי הזוהר , גם אצל גיקטילה מסמלות ציון וירושלים שתי ספירות : יסוד ומלכות . לבסוף , ראויה במיוחד לתשומת לב העובדה כי קודש הקדשים נתפס בספר הזוהר כמקום הזיווג , בדומה לתפיסה שמצינו בבשורה של פיליפוס מנגע חמאדי . נמצאנו למדים כי היסודות החשובים ביותר של תיאור ירושלים וציון בספר אידרא זוטא היו קיימים כבר בראשית המאה הי"ג , אם במסורת דומה לזו שבבשורה של פיליפוס , ואם בכתבי ר' עזרא מגירונה , שהיו ידועים בלי ספק לבעל ספר הזוהר . ככר ראינו כי לר' יוסף גיקטילה ולספר הזוהר הבנה דומה למשמעות הפסוק שבתהלים קלג . גם במקומות רבים אחרים יש לירושלים וציון משמעות ברורה של מלכות ויסוד . זוהי טרמינולוגיה קבועה אצל גיקטילה , ודי בעוד דוגמה אחת : י לעתיד לבא מה כתיב ? ועלו מושיעים כהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה [ עובדיה כא , [ ואז יתחברו ירושלים וציון כאחד , כי ירושלים היא עיר המלוכה וזהו והיתה ליי' המלוכה ... וכשוב הספירות לתיקונן מה כתיב ? ובאי האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליי' בהר הקדש בירושלים [ ישעיה כז יג ;[ בהר הקודש — זה הר ציון , בירושלים — היא עיר המלוכה . והסוד רמזו רז"ל מי הם האובדים באמרו 'הצדיק אבד , ' ומה אבד ? אבד את הצדק , לפיכך ובאו האובדים — צדיק אבד לצדק וצדק אבד לצדיק ... צדיק וצדק הם הנקראים הר הקודש כירושלים . ולפי עיקר זה קבעו כתפילה : המחזיר שכינתו לציון , והסוד : כרוך המחזיר אבדה 54 לבעליה . ' בעליה' כאן הוא בלי ספק ציון , או הזכר או יסוד , שהנקבה אבדה ; , ך דהיינו , השכינה — ירושלים — נתפרדה ממנו . ייחודם , שהוא ייחוד מיני ברור למדי , הוא סממן ברור לגאולה _" , ומצב זה מתואר בייחוד המחודש בין ציון וירושלים . פיתוח מעניין של הסימבוליקה המינית בהקשר לציון וירושלים נמצא בפירוש לעשר ספירות שנכתב כנראה במאה הי"ד . בחיבור זה יש ניסיון ללמוד מתוך הריאליה של ציון כמגדל וירושלים כעיר על היחסים בי ן זכר ונקבה , ובין ספירת יסוד ומלכות " : י יי שערי אורה , א , עמ' . 134-133 M השווה ספר שערי אורה , א , עמ' , 123 שם ברור כי להשבת האבדה יש משמעות של ייחוד בין איש לאשתו . יי דרשה מקבילה לזו שהבאנו כאן מספר שערי אורה נמצאת בספר הזוהר , ג , דף רסו ע"ב ( והעיר עליה בן שלמה [ לעיל , הערה , [ 52 עמ' 133 הערה . ( 115 דרשה מעניינת על הפסוק מעובדיה מופיעה בזוהר , ג , דף עז ע"ב ( בתרגום : ( 'ובזמן שתשוב המטרוניתה למקום ההיכל והמלך _יזדווג עמה כזווג אחד , אז יתחבר הכל יחד בלא פירוד ועל זה כתוב ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד . ביום ההוא בזמן שתשוב המטרוניתה להיכל אזי הכל יימצא באחדות ללא פרוד ואז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט וכוי . אר"ש לא תיכנס המטרוניתה בשמחה בהיכלו עד שתידון מלכות עשו ותיקח ממנו נקמות שגרמה כל זה ; אחר כך תזדווג עם המלך ותהיה שמחה שלמה . ' י'י כ"י מוסקבה גינצבורג , 90 דף 41 ב . נוסח מקוצר של קטע זה מצוי בכ"י קימברידג' , Add . 400 . 7 דף 692 א . דיון מקביל , כנראה קודם לזה שבכ"י מוסקבה , מצוי בפירוש אנונימי אחר לעשר ספירות , המצוי בכ"י ברלין , Or . 122 דף ו 9 א , שם נאמר על ספירת יסוד : 'ונקרא הר ציון , שירושלים שלמעלה כירושלים שלמטה וציון של מעלה כנגד ציון של מטה הוא מגבול . ] י _צ"ל : מגדל ] ירושלים והמוגדל [ צ"ל מגדל ] שומר העיר , כן מוגדל (!) של מעלה שהוא צדיק הוא שומר העשירית שהיא ירושלים מן ציקי הקדרה . '
|
|