|
|
עמוד:273
ילין בה , כמו שמצינו . וכל תשוקת הזכר אל הנקבה כאן היא ו ק ראו להם ברכה שמשם יוצאות ברכות לכל העולמות וכולם מתברכים . מקום זה נקרא קדש וכל הקדשים של הזכר נכנסים שם באותה דרגה שאמרנו וכלם באים מהראש העליון של גולגולת הזכר , מצד המוחין העליונים ששרויים בו ומושכים את הברכה ההיא בכל איברי הגוף עד [ האיברים ] ההם הנקראים צבאות . וכל אותן הנביעות שנמשכות מכל הגוף מתכנסים שם , ועל זה נקראים צבאות , שכל הצבאות של העליונים והתחתונים שם יוצאים . ואותה הנביעה , לאחר שמתאספת שם , משרים אותה ביסוד הקדוש ההוא , הכל לבן , ובגלל זה נקרא חסד , ואותו החסד נכנס לקדש הקדשים שכתוב כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם [ תהלים קלג ג . [ מאמר זה טעון הסבר מדוקדק . ראשית , יש לעיין בקביעת המחבר כי ציון וירושלים שתי דרגות הן , ופירוש הדבר שהן מציינות שתי ספירות שונות . על מהותן של ספירות אלה אנו למדים מדיונו על קודש הקדשים ? 'קדשים' הם הזרע היורד מן המוח ונאסף מכל האיברים , נכנס לאבר המין של הזכר והופך לבן ; קודש היא המלכות , הנקבה , המקבלת את הקדשים או את הברכה והחיים . 49 כנגד פירוש זה יש לראות את ציון וירושלים כזכר ונקבה " . תיאורו של הזרע הלבן מקביל לתיאורים שהבאנו לעיל מכתבי ר' עזרא מגירתה , ודעתו משתקפת יפה גם בניגוד בין מידת הדין ומידת הרחמים המופיע בדברי אידרא זוטא . דיון קצר , הרומז להבנת ספר הזוהר את הפסוק שבתהלים קלג , מופיע אצל ר' יוסף גיקטילה , בן זמנו של בעל ספר הזוהר ( ספרד , המחצית השנייה של המאה הי"ג . ( בספר שערי אורה אנו קוראים ו re _orj ברכה באה לעולם אלא על ידי ציון כשהוא מריק ברכותיו בירושלים , כאמור : כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם . והררי ציון הם נצח והוד ומשם שמן הטוב נמשך על ציון ומשם יורד לירושלים . א 4 על תפיסה זו על היווצרות הזרע ראה ? . י' ליבס , 'פרקים במילון ספר הזוהר , ' עבודת דוקטור , ירושלים תשל"ז , עמ' , 254-253 סעיף . 365 על השקפה פיזיולוגית זו בנוי גם מאמר שנדפס בספר שושן סודות של ר' משה מקיוב , קורעץ תקמ"ד , דף סט , ע"א : 'סוד אין בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה אלא י"ח מיל ולבאר הסוד הזה נצטרך להקדמות . הא' דע כי תהיה הקדמה בנויה באמצעות חכמת הנחת (!! בגוף האדם וזה הסימן מהמוח עד הברית תמצא י"ח חוליות שבשדרה . הב' כי המוח רומז אל כ"ע [ כתר עליון ] והברית לצי"ע [ לצדיק יסוד עולם — יסוד ] והנה המוח ירמוז לירושלים של מעלה והברית לצי"ע ולבת זוגו הנקראים ציון וירושלים והן שלמטה . הגי הנה בין כתר עליון ובין צי"ע ט' ספירות וכל אחת מהן כלולה בדין ורחמים הרי י"ח והנה י"ח מיל שבין ירושלים שלמעלה לירושלים של מטה ולזה באו י"ח חוליות שבשדרה מן המוח עד צי"ע . ' 49 השווה תפיסה שונה בספר שקל הקודש של ר' משה די ליאון , לונדון : 1911 לדעתו קודש מסמל את הספירה חכמה ואילו בינה מסומלת על ידי קדשים : 'סוד ההיכל מאותו קדש ונקרא היכל הקדש כי הקדש עשה לו היכל לשכנו בתוכו . קדש הקדשים הוא סוד הקדש שהוא סוד הנקודה העליונה וההיכל הזה שהוא קדשים , על כי כל ההויות נתהוות בתוכו הנקראים קדשים והם קדשים פנימיים . כי כל הקדשים היוצאים מכת המשכת החכמה וכל השפעים והאספקלריות יוצאים מתוכה ונכנסים בבינה _ובחבורם כאחד בלי פירוד נקרא קדש הקדשים' ( עמ' . ( 29 וראה להלן , בהערה הבאה . ראה לעומת זאת את דעתו של שלום , פרקי יסוד , עמ' 206 הערה , 79 המפרש ; ציון = רחם השכינה . ואמנם , אפשר למצוא בספר שקל הקודש של רמד"ל , עמ' , 93 רמז ברור למדי הקושר את ציון למלכות דווקא ; _יציון הוא דורש אין לה [ ירמיהו ל ידן דורש אין לה מלמעלה , שככר נשבע הב"ה שלא יכנס בתוכה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה / למרות רמז זה נוטה אני לראות בציון שבספר אידרא זוטא סמל ליסוד , כפי שראינו ובהערה הקודמת ) סתירות בין הסימבוליקה שבספר הזוהר וזו שבספר שקל הקודש . השווה גם ספר הזוהר , א , דף קפו ע"א . מהד' יוסף בן שלמה , ירושלים תשל"א , א , עמ' 1130 והשווה שם , עמ' . 133
|
|