|
|
עמוד:256
יצאה תנועת המרי שהתקוממה נגד מנהיגי המסע , שעה שאלה השתהו שנה שלמה באנטיוכיה על מנת להתבסס שם , בעוד שהיעד העיקרי והסופי של המסע — כיבוש ירושלים — כאילו נשכח ונדחק הצדה . העניים הללו הם שאיימו אז להרוס את חומות העיר מערת אלנעמאן ( בצפון סוריה , ( שנכבשה זה עתה ( דצמבר . ( 1098 תכלית המרי היתה להשיב את מפקדי המסע אל היער המקורי של המסע ואכן , בינואר 1099 החל המחנה להתקדם דרומה לעבר ירושלים ™ . ואולם הלך הרוח המשיחי לא היה נחלתם של העניים בלבד . ניתן למוצאו גם בקרב אנשי הכנסייה , וביניהם רבי הכנסייה , שליוו את המסע . ביטוי לכך נמצא במכתבם של הפטריארך דאימכרט , גוטפריד מבויון וריימונד מסן ז'יל ( ספטמבר ( 1099 לאפיפיור . לדבריהם , 'לאחר שננצח את כוחות הסאראקנים וכוחות השטן תתפשט מלכות המשיח והכנסייה מים ועד ים . ' ואמנם , המתח המשיחי הגיע לשיאו ערב כיבוש העיר . היו במחנה הצלבנים שהתנגדו לבחור לה שליט חילוני , בטענה כי מלכות השמים עומדת בפתח . י - הכיבוש נתפס ונתפרש , אפוא , בתקופת מסע הצלב הראשון כמבוא לתחילת הקץ ובהתגשמות נבואות המקרא ו'הברית החדשה . ' הכיבוש אינו מעשה אנושי אלא אלוהי ; מעשה סיוע של מלאכים ; ופתיחת הדרך לגן העדן לנבחרים . וכך , במהלך מסע הצלב הראשון ומייד לאחר הכיבוש הופיעה ירושלים כמקום התרחשותם של מאורעות אחרית הימים . לאחר הכיבוש רפה , כנראה , המתח המשיחי . במשך ימי השלטון הצלבני בירושלים נתמעטה חשיבותה האפוקליפטית של העיר ואין היא עולה שוב אלא כעקבות נפילתה בידי המוסלמים ;( 1187 ) באופן כללי מופיעה ירושלים מעט מאוד בחזונות האפוקליפטיים של המאה הי"ב , הן בהשוואה לתקופה הקודמת והן בהשוואה לתקופה שהחלה בכיבושה בידי צלאח אלדין . עם זאת , מן הראוי להדגיש כי במשך המאה הי"ב לא נעלם מעמדה האפוקליפטי המסורתי מתודעת בני התקופה , והדבר בא לעתים לידי ביטוי בחזונות התקופה ובספרות העולים לרגל . צליינים מזכירים את עמק יהושפט כמקום יום הדין האחרון . תיאודוריך מצהיר כי בעמק זה ייערך המשפט ולכן נוהגים הצליינים הפשוטים לסמן לעצמם בערימות אבנים מקומות לישיבתם ביום הדין ' . יבאשר לחזונות , הרי במאה הי"ב מופיעה ירושלים כעיקר בחזונות סיביליניים . המפורסם והפופולארי באלה הוא 'חזון הקיסר האחרון , ' המקבל עתה אופי פוליטי מובהק . במרוצת המאה הי"ב זוהה 'הקיסר האחרון' כהיינריך הרביעי , קיסר גרמניה , כלואי השביעי מל ך צרפת , ואף כפרידריך הראשון ברברוסה , קיסר גרמניה _. המעניין ביותר מבחינת הצגתה של ירושלים הוא החיבור 'המחזה ' מלך / לבעיה זו ראה : / m / 'v . v , L . A . M . Sumberg . The M _«/« _'ra / . s , and the First Clusade Tafurs _ 4-246 יי . _יןק .. _^ . \ ' / ( 1959 ) . על האידיאולוגיה של העניים ראה : אלפנדרי ( לעיל , הערה . ( 245 עמ _' " . 73-64 ' ראה : פראוור , תולדות , א , עמ' . 127-125 ' _ האגנמאייר _, מכתבים , מס' ,. win עמ' ; 172-171 וראה : פראוור , תולדות , א , עמ' . 144 לדעתנו נשלח המכתב לאחר קרב אשקלון 2 ) באוגוסט . ( 1099 בספטמבר שנת , 1 x 99 ולא לפניו ( ראה . האגנמאייר , שם , עמ' . ( 174 ב 5 נ על פרשה זו ראה לעיל , סעיף ג , בראשו . 7 'י - _הוגומפלורי , עמ' ; 394 _בלדריק מדול , עמ 03 ' ו ; גרהו מרייכרסברג ( לעיל , הערה , ( 35 עמ' ; 330 אלכרט מאאכן , עמ' _54 . 273 ב תיאודוריך , עמ' / v ; _- < _-. ! 'n > f - innominunis i . in / ' / ' 7 : 5 : VI . ! , ; 38 lew p . 2 ; Ricoido d ; 1 Monte Croce , / . _//«?; _i-, i , 'n / 1 " / 0 / T . v Mc < m . _«/ . \ . ed . j . c . m . Lament . / v ; ווו 6601 ) , Quanun . Leipzig 1 864 . p . ג עמי R l oi / . i . 'idee d'Empin ? en ; 269 -אי 132 . 213-214 _coaa du av / _r We sie ' _. Paris 1953 . pp . 1
|
|