|
|
עמוד:238
שביקרו בממלכה , אם במסגרת עלייה לרגל ואם במסע צלב , ולמדו כנראה את המסורות המקראיות בירושלים ממדריכים כני המקום . תפיסת הצלבנים את בירתם בבחינת 'עיר בני ישראל' באה לידי ביטוי אצל פולק משארטר , המתאר את ירושלים כעיר מלכי יהודה , שמקדשה הוא זה שבהר המוריה ולא ה'מקדש' הקונסטנטיני במקום צליבת ישו וקברו " . תמונה דומה מצייר ? ךטלוס : ירושלים היא לדעתו עיר חיי ישו ; אך היא גם הבירה המזהירה של יהודה , עיר מלכותו של דויד המלך , העיר שבה ניבא ישעיהו את בואו של המשיח ו זאת 'עיר המקומות המקודשים של מלכות דויד' . ( loca sacra regni David ) הצלבנים שליטי העיר הם ישראל החדש , הם המקבים החדשים , יורשיו האמיתיים של שלמד , המלך , מי שנלחמים נגד העמלקי והאדומי " . סמוך לאמצע המאה הי"כ מתאר ויליאם מצור את ירושלים כעיר 'הכרית הישנה' ו'החדשה' גם יחד , תוך שימת דגש על מסורות המקרא . בתארו את עמק יהושפט , למשל , מזכיר ויליאם מצור ראשית לכל כי זה המקום שעליו נאמר . 'כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשיב את שבות יהודה וירושלים , וקפצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל ' . .. ( יואל ד א-ב . _< רק לאחר דברים אלה מציין ויליאם את כנסיית קבר מרים בעמק יהושפט ואת נחל קדרון , מקום הגן שבו שהה ישו עם תלמידיו ( יוחנן יח . ( 2-1 בתיאור של הר ציון הוא מציין את 'כנסיית ציון' ואת העובדה שהעיר כולה מכונה לעתים קרובות 'ציון , ' כדברי הכתוב : ' אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב' ( תהלים פז ב . ( ביטוי מובהק לאופיה הכפול של קדושת ירושלים היא התמורה שחלה עם הכיבוש הצלבני ביחס להר הבית . אם בתקופות הביזאנטית והמוסלמית לא היה להר המוריה כל מקום במפת המקומות הקדושים לנוצרים בירושלים , ומסורות שהיו קשורות בו נשכחו או הועברו ל'מקדש' החדש ( הקונסטנטיני ) של העיר , למקום צליבתו וקברו של ישו ' , הרי בתקופה הצלבנית שב והתייצב ה'מקדש' במקומו בהר המוריה , במקומו הראשון שבו קבעוהו כתבי הקודש . כבר הצליין זיוול ף מזהה את 'מקדש האדון' כ'בית אל , ' מקום חלום יעקב ( בראשית כח י-כב ) ומקום מקדש שלמה ? את אבן השתייה הוא מתאר כ'קודש הקודשים' וכמקום שבו העמיד שלמה את ארון הברית , ובו הלוחות , צנצנת המן ומטה אהרון שפרח והצמיח שקדים . 144 הצליין הרוסי דניאל , שעלה לירושלים סמוך לאחר זיוולף ( בשנת 1106 בקירוב , ( מצא במקום אבן השתייה מסורות קדושות נוספות , וביניהן המסורת המזהה אותם כמקום שבו ראה דויד המלך את מלאך ה' הניצב וחרב שלופה בידו ; שם במערה קטנה חצובה בסלע בכה דויד ואמי : 'הנה אנכי חטאתי ... ואלה הצאן מה עשו' ( שמואל ב , כד יז . _< דניאל מציין גם כי 'בכניסה לעיר [ כלומר , משער דויד ] ימינה הדרך לקודש הקודשים ושמאלה לכנסיית התחייה הקדושה , היא הקבר הקדוש . ' י 14 מסתבר , אפוא , כי כבר בסביבות שנת 1106 נחשב 'מקדש האדון' ל'קודש הקודשים' של ירושלים הצלבנית , שהתחרה ב'קודש הקודשים' האחר של העיר , הוא כנסיית הקבר . 146 בסוף העשור הראשון 1411 פולק משארטר , עמי 141 . 292-2 x 1 פרטלוס ( לעיל , הערה , ( 135 עמ' 142 . 31 , 7 , 6 ויליאם מצור ח , 2 ( עמ' . ( 384-383 " ' ראה : פראוור , ירושלים ( עב , ( ' עמ' Uf 144 . 265-263 זיוול ף ( לעיל , הערה , ( 134 עמ' . 42-40 יי דכא , ארץ ישראל בתיאורי נוסעים רוסיים . ירושלים תשמ '' ז , עמי . jx-37 , 32 י ביחס ל'תחרות' זו ראה : נ' כנען קרר , 'משמעות סמלית באדריכלות הצלבנית — הכיפה מן המאה השתים עשרה בכנסיית הקבר הקדוש , ' הצלבנים בממלכתם , מחקרים בתולדות ארץ ישראל , 1293 1099 ערך _ב"ז קדר , ירושלים תשמ '' ז , עמ' . 179-169
|
|