|
|
עמוד:231
ד . מ'עיר קבר המשיח' ל ' עיר ה תחייה' ו'המקום שבו דרכו רגליו' במהלך תקופת שלטון הצלבנים בירושלים חל שינוי משמעותי גם באופי קדושתה של העיר . כאמור , במאות שקדמו לכיבוש זוהתה העלייה לרגל לעיר הקודש כעלייה לקבר האדון . אחד מהכינויים השגורים ביותר של מסע הצלב הראשון ומסיסמותיו היה 'הדרך לקבר הקדוש ' , ( Sepuichri iter / via Sancti ) ויעדו של המסע הוגדר על ידי בני התקופה בעיקר כשחרור קבר המשיח "" . משתתפי המסע , כולל מפקדיו , תיארו את עצמם כ'צליינים לקבר הקדוש' . ( peregrinatores Sti . Sepuichri ) כך , למשל , כשכתבו מפקדי המסע מאנטיוכיה לאורכן השני בספטמבר , 1098 הם קראו לו להצטרף אליהם ולעמוד בראשם כדי לסיים את המסע 'למען שחרור הקבר הקדוש "" . ' לדברי המחבר האלמוני של 'עלילות הפראנקים , ' שהשתתף במסע , סבלו הצלבנים במהלך מסעם 'למען שמו של המשיח ולמען שחרור הדרך לקבר הקדוש '" -. ' במהלך המצור על ירושלים ( יולי ( 1099 הוחלט לדבריו להתקיפה במכונות מלחמה , כדי שהצלבנים יוכלו 'להיכנס אליה ולהתפלל במקום הקבר של משיחנו . ' את כיבוש העיר הוא מתאר ככיבוש הקבר הקדוש "" . לדברי משתתף אחר , ריימונד מאגילר , עצם מראה הכובשים הצלבנים המעריצים את הקבר הקדוש הצדיק את כל התלאות והסבל של המסע . " 14 מרכזיות זו של הקבר בתקופת מסע הצלב באה לידי ביטוי גם בנוסחים השונים של השבועה הצלבנית . על פי נוסח אחד , הצלבן הנוטל את הצלב היה נשבע 'ללכת ולבקר את קבר האדון הקדוש בירושלים ... כאשר יוכרז מסע כללי לארץ הקודש על ידי כנסיית רומא הקדושה "' . ' אך כאמור , משהשתלטו הצלבנים על ירושלים החלה משתנה מהות זו של קדושת העיר כנובעת כולה מקבר ישו . ראשית , התפתחה גישה חדשה שהעדיפה את התחייה על פני מאורע הקבורה ; כלומר , מקום קבר ישו זוהה עתה יותר כמקום התחייה מאשר כמקום קבורתו של המשיח . שנית , התגבשה תפיסה חדשה , מקבילה , של קדושת ירושלים בתורת 'עיר חייו של ישו , ' ובכלל זה ימי ילדותו ונעוריו . לכך מתלווה תופעה שלישית , חדשה אף היא . כעוד שבתקופה הקודמת היתה ירושלים בבחינת 'עיר הברית החדשה , ' שקדושתה נובעת בעיקר מסיפורי 'הברית החדשה , ' הרי " יי תיאודוריך . עמי S . _Ansclmus _Canniuricnsis , Opera ( supni . 11 . 29 ) . "" . 10 255 ""' ep . 324 , p . 255 ראה לעיל , סעי ף א . הערה . 29 " ) : עלילות הפראנקים , עמי "" . 62 , עמי I ( M . 92-89 ריימונד מאגילר , עמ' J . A . Brundage . Medieval Canon Law and the " ) 5 . 151 2 Crusader . Madison 1969 . pp . I 16-IIK n . ירושלים כעשר שנים מאוחר יותר , יודע לספר כי , כעדותם של יוסף בן מתתיהו והיירונימוס , ירושלים היא הקדושה שבכל ערי העולם י ולא מעצמה היא קדושה אלא מכוח נוכחותם בה של אלוהים האב , ישו המשיח ואמו מרים , ואף של האבות , הנביאים , השליחים וקדושים אחרים ששהו בה , הטיפו וסבלו בה מות קדושים "" . דעות מסוג זה ניתן למצוא לא רק אצל הצליינים אלא אף בקרב תיאולוגים . אנסלם מקנטרברי , במכתב לבאלדוין הראשון ( בשנת 1102 לערך , ( מציין את קדושת ירושלים כנובעת מכך שהאל בחר בה מכל ערי העולם , עוד לפני בואו של המשיח , לשמש משכן למלכים שבהם בחר וכן לנביאים i שם היה מקדשו ( sanctuarium ) הראשון של אלוהים , הוא בית האלוהים ; ( domus dei ) בירושלים התרחשה הישועה ומשם הופץ בכל רחבי העולם דבר ישועת המין האנושי "" .
|
|