|
|
עמוד:210
נמשכה פעולת ההרס , ובתום תקופה זו לא היתה עוד ירושלים אלא עיר פרזות — פרט למצודת העיר , שבה נמצא כנראה חיל מצב קטן שלא התכוון , ולא היה מסוגל , להגן על העיר . התושבים המוסלמיים עזבו את העיר ולא נשארו בה עוד אלא הנוצרים המזרחיים ™ . זמן מה לאחר מכן נהרסו הביצורים האחרונים של העיר . אם נפל פחד הצלבנים על _האוכלוסייה המוסלמית , קל וחומר שנפל על היהודים , שעדיין זכרו את האיסור על ישיבתם בירושלים בתקופת השלטון הצלבני . אולם הפחד נעלם כנראה עם חלוף הזמן ועם מפלת הצבאות הצלבניים במסע מצרים , והחלה תקופה שלא נמשכה אלא זמן קצר למדי , מן השנה , 1221 שנת המפלה הצלבנית , ועד , 1229 שנת ההסכם המצרי הצלבני שהחזיר לאחרונים את השליטה בעיר . לתקופה זו יש לייחס , כנראה , ידיעות מעניינות על התגבשותה מחדש של קהילה יהודית בירושלים . ההתכתבות שנשתמרה באוצרות הגניזה מתרכזת סביב ר' יחיאל , החותם את שמו : 'יחיאל ב"ר יצחק זל"ה הצרפתי ירושלם 7 : . ' ידיעה ברורה על אודותיו נשתמרה במכתב שהריץ ( אולי למצרים ) עם בואו לירושלים , וכן דבריו : 'באנו שלמים בשלם עיר הקדש ירושלם ושלום לך ולתורתך ולביתך ולכל אשר לך שלום , כנפש החתום יחיאל בר' יצחק ז'ל'ה'ה' הצרפתי ירושלם . ' על משפחתו וחינוכו ידועים לנו פרטים מסוימים . ר' יחיאל שיגר מכתב לבלביס , שבחתימתו אנו קוראים : 'יוסף בר' גרשון נ"ע אשכנזי , תלמידו הר' יחיאל צרפתי הנה בירושלים . ' נראה אפוא שר' יחיאל , תלמידו של ר' יוסף בן גרשום , היה אישיות המוכרת לנו ממצרים . ר' יוסף ור' גרשום השתייכו לקבוצת עולי צרפת שעלתה ארצה בשנת 1209 בקירוב , והם כנראה הנזכרים בדברי ר' אברהם בן הרמב"ם , המספר על פגישתו אתם . עלייתו של ר' יחיאל , כשל רבים אחרים , היתה דרך מצרים . פה גם למד כנראה אצל ר' יוסף בן גרשום וכאן גם בנה משפחה מיוחדת , שהיתה — אם אנו מבינים נכונה — מקורבת לר' אנטולי בן יוסף . בזמן הקרוב לפי השערתנו לשנת 1221 הוזמן ר' יחיאל על ידי איש , בלתי ידוע ממקום אחר , המדבר בשם קהילת ( קהילות (? ירושלים . מן ההזמנה של אותו ר' חנניה ב"ר יהודה עולה שפילוגים מעיבים על הקהילה . הוא פנה אל יחיאל בכל מלות הכבוד , 'לבקש ממנו עד יתרצה לכונן פעמיו עיר הקודש ירושלים . ' ואמנם היה מצבה של הקהילה קשה למדי . ברור שהיא נזקקה לעזרה מבחוץ , וזו 70 ראה : פראוור , תולדות , ב , עמ' , 156 , 146 ושם גם המקורות . פרטים נוספים ראה : י' פראוור , 'פרקים בתולדות היהודים בממלכת הצלבנים , ' שלם , ב ( תשל"ו , ( עמ' . 112-103 וראה לעיל , בפרק 'שלטון האיובים . ' 1229-1187 71 בקטעי הגניזה שעליהם מבוססים הדברים הבאים אין רמז ברור לתאריך . בכל זאת יש סימוכין מסוימים לקביעת התאריכים . התמונה היוצאת מקטעי הגניזה אינה תואמת לחלוטין את תיאורי אלחריזי , ומאחר שהוא כיקר בירושלים בשנים 1217-1216 _וביצורי העיר נחרבו כשנתיים מאוחר יותר , אין כל אפשרות לייחס לתקופה זו את השתלשלות העניינים המתוארת במקורותינו והנמשכת שנים מספר . לפיכך יש לייחס מאורעות אלה לשנים המצוינות לעיל . 1229-1221 — 72 מאן , היהודים , א , עמ ; 241-240 ' ב , 304 , וכן במאמרי huca . 111 ( 1920 ) . p . 299 ff . : ( נדפס מחדש במהדורה השנייה של מאן , היהודים , ב , ניו יורק , 1970 עמי . ( 475-472 החתימה המלאה של הכותב בעמ' . 299 מקורות נוספים פרסם י' ברסלבי , 'קטעי גניזה על חכמים מצרפת ואשכנז בארץ ישראל בתקופת הרמכ"ם ובנו , ' ארץ ישראל , ד ( תשט"ז , ( עמ' . 156 י מאן , שם , _( HUCA ) עמ' 299 ( היהודים , ב , עמ 74 . ( 473 ' 'רבי אברהם הרב הזקן , אביו של ר' גרשום , ור' יוסף ור' דוד הזקן הרב הנכבד וחכמים אחרים ז"ל , ' אברהם בן הרמב"ם , מלחמות השם , מהדורת ר' מרגליות , ירושלים _תשי"ג , עמ' נג . במהדורות אחרות נמצאים השמות והתארים מסורסים . 75 ראה : ברסלכי ( לעיל , הערה , ( 72 עמ' . 159 76 מאן , היהודים , ב , עמ' , 304 שוי . 6-5
|
|