|
|
עמוד:204
בשנת 12 ) 6 או * . 1217 בבואו לירושלים פגש יהודי , שפירש לו את ישיבת היהודים בעיר : אמר לי : מיום לכדוה ישמעאלים / שכנוה ישראלים . אמרתי : ומדוע לא שבנוה בהיותה בידי הערלים ? אמר : מפני שאמרו כי הרגנו אלהיהם / ועשינו חרפה להם . ואלו בתוכה מצאונו / אזי חיים בלעונו . אמרתי : ואיך _היתה סבת ביאתכם אל המקום הזה ? אמר : כי האל קנא לשמו , / יחמול על עמו / ויאמר : לא טוב היות בני עשו [ הנוצרים ] היכל קדשי יורשים , / ובני יעקב גרושים . / פן יאמרו הגויים בקנאה / 'זנח האל בנו בכורו בשנאה' / ... ויער אלוהים את רוח מלך ישמעאלים בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות וחמישים ליצירה / ונחה עליו רוח עצה וגבורה , / ויעל הוא וכל חילו ממצרים / ויצר על ירושלים . / ויתנה ה' בידו , ויצו להעביר קול בכל עיר / אל כל רב וצעיר , / לאמר : 'דברו אל לב ירושלים , / לבוא אליה כל הרוצה מזרע אפרים , / אשר ישאר מאשור וממצרים , / והנדחים כקצה השמים , / ויתקבצו מכל פאה אליה / וחנו בגבוליה . ' ואנחנו עתה יושבים כצל השלוה הנמתקת , / אם לא תהיה נעתקת ונתקה " . קסם הסיפור וכשרון הסופר אינם צריכים להעיב על העובדה שאין בסיס היסטורי לסיפור . הכרזה מעין זו של צלאח אלדין אינה ידועה , לא במקורות היהודיים ולא בנוצריים או המוסלמיים . אף תאריך כיבוש ירושלים משובש : היא נכבשה בשנת 1187 ולא . 1190 ואולם , אף אם לא אירעו הדברים כמסופר על ידי אלחריזי , אין לפקפק בעובדה שאמנם התהוות הקהילה היהודית החדשה בירושלים קשורה במפלת הצלבנים וכיבוש העיר בידי צלאח אלדין . מאורע זה , או ביתר דיוק — שורת מאורעות זו , לבשה צורה ספרותית מיוחדת תחת קולמוסו הזריז של אלחריזי . עצם הסיפור על כיבוש העיר יונק ממה שאפשר לכנות 'ראייה יהודית' של הכיבוש האיובי , שלפיה לא אירע הכיבוש אלא כדי לאפשר קיבוץ גלויות בירושלים . המניע הראשי של המאורעות אינו אלא זה שהניע את כורש ( עזרא א א-ד ; דברי הימים ב , לו כב-כג , ( כאשר העיר ה' את רוח המלך לעשות כן . אין מקום להשערה שצלאח אלדין פרסם קול קורא מעין זה לעם ישראל לבוא להתיישב בירושלים , אולם עם הכיבוש המוסלמי נפלו ההגבלות הצלבניות שנגעו לירושלים . כאופן מודע דאג צלאח _אלדין להקנות לעיר ארשת פנים מוסלמית , על ידי גירוש הנוצרים המערביים , הפראנקים , ועל ידי התיישבות אוכלוסייה מוסלמית בתוכה . בעצם ביטול האיסור הצלבני על ישיבת לא נוצרים בתוכה היה משום פתיחת שערים ליהודים לבוא ולהתיישב בירושלים . מסע הצלב השלישי על עכו , בשנים 1191-11 K 9 בשעה זו שוב נמצאו יהודים בירושלים ( ראה להלן ) ועליהם נאמר כאן כי לא יגורשו עוד מבית המקדש . ראה : לי _גינצבורג , גנזי שעכטער , א , נויארק תרפ"ח , עמ' . 312-310 48 על התיארוך ראה מאמרי : 'תיאורי מסע עבריים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית , ' קתדרה , 41 ( תשמ"ז , ( עמ' . 74 49 תחכמוני , מהדורת א' קמינקא , ורשה , 1899 שער כח , עמ' ; 245 יערי , מסעות , עמ' 511 . 68-67 יש לזכור שהחל בימי שלטונו של זנגי , שלאחר כיבוש מערת אלנעמאן בסוריה הכריז על החזרת המצב לקדמותו , כלומר מלפני הכיבוש הצלבני , הוחזרו קרקעות לבעליהן שיכלו להוכיח את בעלותם על פי הארכיונים של חלב . מקרה מעניין וקרוב אירע בימי נור אלדין , אשר לאחר כיבוש אךסה ( בין הפרת והחידקל , כיום דרום מזרח תורכיה ) בשנת 1149 הושיב בתוכה 300 משפחות יהודים . ראה : Tritton & H . A . R . Gibb , The First and Second a . s . JRAS ( 1933 ) . p . 29 1 Crusades from an Anonymous Syrian Chronicle ' , וראה the Jews ' . HUCA , XXVII ( 1956 ) . p . 326 E . Ashtor , 'Saladin and 1
|
|