|
|
עמוד:200
יהודים בירושלים הצלבנית כמה חודשים לאחר הטבח והכיבוש , שעה שהצלבנים החלו מארגנים את מדינתם ואת בירתם החדשה ירושלים , נוגן האקורד האחרון של תולדות היישוב היהודי בעיר . עוד בשנת , 1099 כנראה , אולי לאחר הדיפת ההתקפות המצריות וקרב אשקלון ( אוגוסט , ( 1099 יצא צו מטעם השלטון הצלבני , שאסר על היהודים לגור בירושלים . במצב דומה הועמדו גם המוסלמים . לא מוסלמי ולא יהודי יגורו עוד בעיר . דברים ברורים בעניין זה אומר גדול ההיסטוריונים הצלבנים , יליד ירושלים , קאנצלר הממלכה , ויליאם ארכיבישוף צור . ואלד , דבריו : מזויף ; מאן , טקסטים , ב , עמ' , 137 הערה . 12 ספקות במהימנותו הביע גם בארון , ד , עמ' . 112 לנו נראה קולופון זה כזיוף מוחלט ; וראה גם : גיל , ארץ ישראל , א , עמ' 7 . 672-671 נ _גויטיין , היישוב בא"י , עמ' , 247 שר * . 24-23 שם , עמ' ; 253-251 גיל , ארץ ישראל , ג , עמ 443-440 ' ( מס' " . ( 575 גויטיין , היישוב בא"י , עמ' , 252 שו' . 34-32 ; 28-24 נחמה על כן אנחנו נקהלנו לכניסת רבעו ענן נשיאינו ומברכים את המלך יחי לעולם היום יום ששי צום עשרה באב ראש שנת תתרל"ז לחרבן שני אתיו לשטרות אמן כן ברחמיו ימהר יחישה מעשהו לנחמנו וכוי . ' הקולופון פורסם על ידי א"א הרכבי , הצפירה , , 1875 עמ' , 48-47 ובעקבותיו _; מאן , היהודים , א , עמ' , 200 הערה . 1 לאחר מכן הכריז מאן כי קולופון זה עם כל המאמץ , לא קל היה למלט אף את שארית הפליטה . בשנת , 1100 כשלושת רבעי השנה אחרי כיבוש העיר , עדיין נמצאו באשקלון כ 20 שבויים שנפדו וחיכו להעברתם למצרים . בקהילת פסטאט ( ויש לשער שגם במקומות אחרים ) נאספו היהודים כבית כנסת ושם נקראו לתרום לפדיון שבויים . אף הוחלט שכספים שנאספו לצדקה , ולא היו קשורים בנדבה למטרה מסוימת , ייועדו לפדיון השבויים . כמה כסף נאסף אין באפשרותנו להעריך י נקובים סכומים של 500 דינר _ו 200 דינר , שסוכן הסולטאן הנזכר לעיל לקח כהלוואה בשביל החזקת הנפדים והעברתם למצרים . אין לסיים פרק חורבן זה של קהילת ירושלים בלא להזכיר את תלאותיו של יהודי שרצה לעלות לרגל לירושלים . מכתבו הוא בחינת עדות חיצונית למאורעות שתוארו לעיל . בשנת 1096 לערך , השנה שבה החלו נעים מחנות מסע הצלב הראשון מאירופה , יצא יהודי , אם מספרד ואם מצפון אפריקה , בדרכו ארצה . עלייה זו הפכה למסע מסוכן ומתסכל . כבר באלכסנדריה נתברר לו שהדרכים משובשות ויציאה מן החומות מסוכנת מפאת מלחמות פנים , שהבדווים עוד הוסיפו עליהן . יהודי שבא מארץ ישראל הביא את תמונת המצב , אך אף בערי מצרים לא היה המצב טוב יותר . אלמל ך אלאפצל , וזיר מצרים , נלחם נגד תובעי הח'ליפות שהסתגרו באלכסנדריה . דיכוי המרד ניבא טובות , ועולה הרגל הגיע לפסטאט . הסיכויים נראו טובים לאחר שירושלם נלכדה ( אוגוסט , ( 1098 אולם עוד הוא מתקין את עצמו לעלייה , והנה פלשו הפראנקים וכבשו את ירושלים ' , ואלה הרגו את כולם שהיו בתוכה מבין הישמעאלים ומבין בני ישראל רמהנותרים מועטים שרדו כשבויים . כמה מהם נפדו אולם יש עוד כאלה שהם בשבי בארבע כנפות הארץ . ' תקוותו של הנוסע היתה שאלאפצל , הטוב שבשליטים , יצא נגד הפראנקים וינצחם , אם כי עד עתה לא עלה הדבר בידיו . 'ואם יתן ה' לנו ניצחון וירושלים תיכבש — רכך יהיה אם ירצה ה' — לא אתמהמה לעלות ולראותה . ' י ב כאן מאבד הנוסע מקצת מסבלנותו לקכ"ה , כי לא יהיה עוד זמן בחייו לעלייה ועל כן יסמוך על מחילת הבורא ויחזור לביתו .
|
|