|
|
עמוד:197
בתוכו . ' רצח היהודים נזכר במקורות ערביים נוספים " . היסטוריון מאוחר יותר , סבט אבן אלג'וזי , מביא תיאור מבולבל במקצת . וכך דבריו : הטבח היה נורא ? הם אספו את היהודים בבית הכנסת שלהם והציתו אותו ; לאחר מכן הרסו את המשהד ואת קברו של אלח'ליל [ ידיד ה , ' הוא אברהם אבינו . [ רק המחראב של דויד נכבש על ידיהם על פי הסכם . אין ספק ש'מחראב _דאוד' ( מילולית : מקום התפילה של דויד ) היא מצודת העיר , שנכבשה ( ראה לעיל , בפרק 'הכיבוש ( ' על פי חוזה כניעה ; מה שאין כן לגבי קבר אברהם אבינו , שהוא בחברון , וקשה להבין או ליישב ערבוביה זו . אין לפקפק בטבח שנערך באוכלוסייה היהודית של ירושלים . קשה יותר להניח שהצלבנים אספו , תוך כדי לחימה , את היהודים לבית כנסת או בתי כנסת ושרפו אותם חיים . אמנם נשדדו בתי הכנסת — ולכך יש לנו עדות מסייעת ( ראה להלן ) — אולם סביר יותר שהיהודים שנהדפו מן החומות ושאר תושבי השכונה היהודית הסתגרו באפס תקווה בבתי התפילה ושם קידשו שם שמיים ברבים . אולם היו יהודים שניצלו מן הטבח הכללי . אחדים הצליחו , כאמור , להימלט למצודת העיר . עם כניעת מפקדה למחנהו של ריימונד מסן ז'יל הפרובאנסאלי , ביום העלייה , כנראה , לאחר הבקעת העיר , כלומר ביום א 17 , ' ביולי , 1099 יצאו לאשקלון עם המפקד המצרי שחתם על חוזה הכניעה ( אמאן ' \( אחרים נלקחו בשבי והועסקו , כמו השבויים המוסלמיים , בפינוי גופות ההרוגים שהיו מונחות בראש חוצות . סכנת המגיפה היתה גדולה וסרחון הגופות בעיר נרשם עוד על ידי מקור נוצרי כמה שנים לאחר כיבוש העיר . יהודים אלה נתפסו ליד הר הבית והועסקו בעבודה הנוראה . מספרם היה כה רב , מספר אותו מקור צלבני , עד שלפי פקודת טאנקרד נמכרו שלושים תמורת מטבע זהב אחד . 'לאלה לעגו . והרבה מן הקנויים הובלו מעבר לים לאפוליה , אחרים טבעו בים ואחרים נערפו ראשיהם " . ' הסיפור על מכירת יהודים מתאשר גם הוא , כפי שנראה ממקורות אחרים ; אלא שכאן 1 : אבן אלקלאנסי , דייל _תאריח' דמשק , מהדורת . 137 ' _?^ , _Amedmz , Beirut 190 k h . f . ן כך בן דורו של הדמשקאי אלקלאנסי ( אמצע המאה הי"ב , ( הוא אלעטימי , בכרוניקה שפרסם , Asiuiiquc , ccxxx ( 193 H ) , p . 373 l 1 . ; 1 chronique _ahregee _d'Ai-A _^ _Tmr , Journal c . Cahen , וכן בכרוניקה ערבית שמחברה עלום שם : 230 Ammyme Chronik , ed . . ק ; K . v . Zettersteen . uiden 1919 . וכן אצל בטרס אבן אלראהב , בתוך : 14 _chmnkon o « '"Mfc Beirut 190 . 1 , p . 72 , II . 17-21 / .. Cheiko ( ed . ) . סבט אבן אלג'וזי , מראת אלזמאן //< 7 //(> , . 520 , _א / 7 תאריך הכניעה של חיל המצב ( מקורות מסוימים מציינים 500 לוחמים ) אינו ברור ; הוא נע בין יום כניעת העיר , 15 ביולי , ותאריכים אחרים . מקור ערבי , והוא הכרוניקה של אבן אלאתייר , קובע את הכניעה ליום 17 ביולי : ראה : is lnimbibn _9 V _29 nmo , < . וו H . Hagenmeyer , Heidelberg 1 X 89-1890 . p . 477 א . היהודים שיצאו עם המפקד המצרי נזכרים באיגרת החשובה שיצאה מאחת מערי מצרים , שם נמצאו אנשים שטיפלו בפדיון השבויים ( ראה : _גויטיין , היישוב בא"י , עמי , 243 שוי , ( 26-25 המספרת על אלה שניצלו מן הטבח . ואולם אלה שניצלו ממאורע זה הם אנשים שברחו ביום השני והשלישי לאחר הבקעת העיר ויצאו עם המושל _ןאלואלי , ( שניתנה לו זכות יציאה בביטחון ( אמאן . ( '" ידיעה זו נמצאת בתוספת שהוכנסה לכרוניקה של בלדריק בישוף דול ( Dni ) בבריטאן שבצרפת . התוספת היא כנראה מסוף המאה הי"ב או תחילת הי"ג , אולם אין בה דבר כדי להחשיד את עצם הידיעה : 1 cletulerunt . Hos cognitos omnes vendiderunt . et eirca lempium fuerum , qui _similiter eadavera 1 / Occ iv . 1 03 . n . 7 ; 'Muiti etiam Judaei _eapti vivi Baldricus Doiensis , /// . won */ . / m"o // m // " ;; a . KHC
|
|