|
|
עמוד:195
שמאל ועד רחובות כמו עיר , ' כך יתואר השטח בתיאור של ירושלים מן התקופה הצלבנית . שמו של השטח הוא juiverie ( גם , ( giurerie וברומית ludearia או Judarie ( גם . ( Judairie מאחר שמדובר בשטח רחב יחסית , סביר שהיהודים לא היו תושביו היחידים . ואמנם נמצאה במקום , אולי כבר במאה התשיעית , כנסייה קופטית , אשר הפכה בסוף המאה הי"א לכנסיית מרים המגדלית של היעקוביטים . שכונה יהודית זו נוסדה לפי סברתנו במשך המאה הי"א , כאשר החומות שהקיפו בזמנן את דרום העיר נעזבו מפאת התמעטות האוכלוסין והשטחים של 'הר ציון' ושל עיר דויד מצאו עצמם מחוץ לתחום הביצורים . והנה , השכונה היהודית שנוצרה לאחר ביטול הכיבוש הביזאנטי ואיסוריו על היהודים ונתקיימה תחת שלטון המוסלמים , נמצאה בדרומה של העיר בקרבת מסגד אלאקצא , אפשר בקרבת הארמונות האומיים שנתגלו לאחרונה בחפירות . משנבנו החומות החדשות נעשה שטח זה שטח פרזות , כלומר , שטח בלתי מוגן ומסוכן , מה עוד שבמחצית המאה הי"א נמצאה הארץ בסכנה מתמדת של פלישות שבטי בדווים למיניהם . אך טבעי היה שהיהודים יחפשו מקום חדש למגורים , וזה נמצא כאמור ב'שכונת היהודים' שבצפון מזרח העיר , שכונה שאף כינוה כשכונה 'ליד המערה , ' היא 'מערת צדקיהו . ' רצה הגורל , אפוא , ששכונה זו היתה אחד משני היעדים העיקריים של ההתקפה הצלבנית . מולה נצבו הגדודים הצלבניים מלותרינגיה בפיקודו של גוטפריד מבויון , מחנות הפלמים בפיקוד רוברט רוזן פלאנדריה , רוברט רוזן נורמנדיה , ואף הנורמנים מדרום איטליה בפיקודו של טאנקרד , שעזב בימים האחרונים למצור את הפינה הצפונית המערבית של החומה ( זו שתישא בעתיד את שמו ) והצטרף לצרים בשטח הקרוב לשער הורדוס ' ) שער הפרחים' של היום \( זאת מסביר הכרוניסטן הצלבני המתאר את המצור על העיר והפריצה לחומה , הוא ז'ילון ( או גילו ) מטוסי , ( _Gilon de Toucy ) נזיר מנזר קליני ( Cluny ) ובעתיד הקארדינאל של פראסקאטי . ( Frascati ) דבריו נכתבו סמוך לשנת , 1120 דור אחד בקירוב לאחר המאורעות . בתארו את ההתקפה הראשונה על העיר ביום 13 ביוני , 1099 שבה אמנם הצליחו הצלבנים להתגבר על החומה החיצונית אך לא על החומה העיקרית , הוא כותב : 2 ראה : La citez de iherusalem _' , in : , Raynaud , Geneve 1882 , ch . 23 , p . 49 Saint re'diges _enfransais , ed . h . Michelant & G . hine ' raires a Jerusalem el descriptions de la Terre Emoul , ובנוסח אחר של החיבור , שם עמ' . 160 י כן בתעודה הנוגעת לנכסי הפטריארך של ירושלים משנת Appendice I , p . 384 Sepulcre , ed . g . Bresc-Bamier , Paris 1984 , LeCanulaire du chapitre du Saim 11129 / 30 4 באינוונטאר המאפיות השייכות לכנסיית הקבר שנערך במאה הי"ב , שם , עמ' . 323 ' על כנסיית מרים המגדלית ראה : פראוור , הצלבנים עמ' ; 244-243 וכן ס"י ( מוס , ( ' עמ' ; 128-127 , 73 ולעיל בכרך זה , בפרקים 'הטופוגראפית והממצא הארכיאולוגי ; ' 'גיאו אתנוגראפיה של ירושלים הצלבנית . ' 6 על חוסר הביטחון _pxn ראה : י' פרנקל , 'חדירתם של הבדואים _pxV ישראל בתקופה הפאטמית , 969 / 1096 קתדרה , יא ( תשל"ט , ( עמי 86 ואילך , מי גיל , _rwnVn' ששים השנים , ' 1029-969 שלם , ג ( תשמ"א , ( עמ' 1 ואילך ; הנ"ל , ההיסטוריה של _א"י , ו , עמ' 119 ואילך ; הנ"ל , ס"י ( מוס , ( ' עמ' . 25-17 י לגבי מיקומה של השכונה היהודית הגיע למסקנות שונות לחלוטין מ' גיל , המשאיר את השכונה בדרום העיר . אין טיעונו עונה , בין השאר , על בעיית ביצורי העיר וחורבנם או עזיבתם כשטח זה והוא אף מוציא שמות כמו Juiverie מפשוטם בתור כינוי גנאי לעדות המזרח הנוצריות . במספר הרב של מקורות המתארים את ירושלים ותולדות ממלכת הצלבנים ( ואין אף תקופה כה עשירה בתיעוד עד המאה _הי"טן לא מצאנו אף רמז אחד לכך שהנוצרים המזרחיים כונו כשם 'יהודים' או 'מתייהדים . ' יתר על כן , התיאור המפורט על המצור ( ראה בכרך זה , בפרק 'הכיבוש ( ' מזכיר במפורש את היהודים בחומות כקו ההגנה הראשון . ראה מ' גיל , ס"י ( מוס , (' עמ' . 141-140 , 46-44 * ראה מפה מס' 3 בפרק 'הכיבוש . '
|
|