|
|
עמוד:187
חיי התרבות אמנות ואדריכלות מפעלי הבנייה של הצלבנים הם השריד הממשי ביותר שהותירו בארץ ישראל . למן העת העתיקה לא נבנו כה הרבה מבצרים וביצורים ולא הוקמו כנסיות ומנזרים כדוגמת אלה של הצלבנים , וכל זאת בתוך פחות ממאתיים שנה . בירושלים שיפצו הפראנקים את חומות העיר , בנו הוספות במיתחם הר הבית , הרחיבו את כנסיית הקבר , בנו ארמון מלוכה , מצודת עיר מחוזקת , בניינים למטות המסדרים הצבאיים ועשרות מנזרים חדשים גדולים וקטנים ואכסניות . הנוצרים המקומיים ניצלו גם הם את שנות הביטחון בירושלים כדי להרחיב את שטחי בנייניהם : הארמנים בנו בסיליקה חדשה ברובע שלהם , הגיאורגים המשיכו לייפות את מנזר הצלב הקדוש בעמק המצלבה , היוונים שיקמו רכים The Nestorians in Egypt and Me'diemk , xn ( 1969 ) , pp . 113-126 ; o . f . a . Jacobites a Jerusalem ' , Cahiers de Civilisation j .-M . Fiey , Les peierinages des Nestoriens et 28 129 Jerusalem' , Orkm _CfeWi 7 ; aww , Li ( 1967 ) , pp . 112- Meinardus , 29 המחלוקת המונותליטית התפתחה מהוויכוח על אופני הפעולה בישו , ועיקרה בשאלה , האם היה בישו רצון אחד או שניים ( תלמה = רצון ביוונית . ( המונותליטים סכרו שיש לישו רצון אחד , המפעיל את שני טבעיו . דעה זו הוכרזה כמינות במאה הד . w פרטים על יישוביהם ראה : פראוור , מיעוטים ( לעיל , הערה , ( 2 עמ' . 94-89 הנסטוריאנים בעראק . אולם היחסים בין כיתות אלו לא היו רגועים והם נעו בין סובלנות לבין תחרות מתוחה . לנזירות היתה היסטוריה רבת תהפוכות כ'כנסיית המזרח' ( כינוים של הנסטוריאנים לעצמם . ( עם זאת , מספר ניכר של נזירים וסגפנים _נסטוריאניים שהו מתמיד באתרי ההתבודדות במדבר ובמקומות הקדושים של ארץ ישראל , - ' וניתן להניח , אם כי אין לכך הוכחה , כי כך היה גם במאה הי"ב , וכי כמה מנזרים נסטוריאניים קטנים בהר ציון ובהר הזיתים , שהיו פעילים במאות הקודמות , המשיכו בפעילותם גם בימי הפראנקים . מרוניטים סורים מונותליטיים" אלה — כפי שכינו אותם שכניהם הנוצרים — לא היו תמיד כת מבודדת בהרי הלבנון ו הם התקבצו שם רק במאות הט"ו-ט"ז . בתקופות קדומות יותר הם מוזכרים בחלב , בדמשק ובערי החוף של סוריה וארץ ישראל '" . תועלתם לגבי הפראנקים נבעה בין היתר מקשריהם עם הכנסייה הרומית , שקיבלו אישור רשמי כין השנים 1182 ו 6 ו . 12 ברם , לא תמיד מזוהים המרוניטים בבירור במקורות מערביים , יווניים וערביים , ולפיכך קשה להפריד בינם לבין שאר קהילות הנוצרים הסוריים , שאליהן נוהגים לשייכם בשל המסורת הלשונית המשותפת . רק ויליאס מצור וז'אק מוויטרי מזהים אותם באופן ברור . אין לקשר שום כנסייה , מנזר או שכונה בירושלים במאה הי"ב עם המרוניטים באופן מיוחד . שום בישוף _מרוניטי לא ישב בעיר הקודש , אם כי ניתן למצוא קהילות _מרוניטיות נפרדות בערי החוף הפראנקיות של ממלכת ירושלים השנייה . ( 1299-1192 )
|
|