|
|
עמוד:174
הצלבני . קיומו של פטריארך גולה אפשר לכנסייה להחזיר את הפטריארך לירושלים בשנת , 1847 כאשר נתאפשר הדבר באופן פוליטי , תחת שלטון התורכים העות'מנים . ב , מבנה פטריארכיית ירושלים בתקופת הממלכה השנייה לאחר קרב חטין נותר פטריארך ירושלים כרועה בלי צאן , גם בסוף המאה הי"ב , לאחר מסע הצלב השלישי , עדיין היתה פטריארכיית ירושלים דומה לגוף כרות איברים . היא כללה שתי ארכיבישופויות , צור וקיסריה , ושלוש בישופויות , בירות , צידון ועכו . לא היה בנמצא מספר מספיק של רבי כנסיה לבחירת בישוף או לעריכת משפט . כדי לאפשר את תפקודה של הפטריארכיה בממלכה המצומצמת , נקט הפטריארך יוזמת שיקום שהתבססה על עיקרון מנחה , והוא ; בחירת רבי כנסיה לאותם מושבים שנותר להם די רכוש לפרנס בישוף או ארכיבישוף , אף על פי שנפלו בידי המוסלמים . פעולה זו נעשתה כיוזמה מקומית ולא על פי הנחיות האפיפיור . נבחר בישוף ללוד , אף על פי שקתדראלת ס"ט ג'ורג' הוחרבה על ידי צלאח אלדין וכנסיית רמלה היתה בחלקה כתחום שלטון מוסלמי . גם לטבריה _וקבאסטיה , שכנסיותיהן היו מצויות כעומק השטח המוסלמי , נבחרו בישופים . ( ייתכן , אמנם , ששולי שטחי הדיאוקסיות הללו נותרו בידי הנוצרים ( . כן נבחר בישוף לבית לחם וארכיבישוף לנצרת שהיו להם נכסים באירופה . בשנת , 1202 עם פטירת הפטריארך אימרי , כללה הפטריארכיה פטריארך , שלושה ארכיבישופים הכל ( צור , היו קיסריה עשרה ונצרת סופרגנים , ( ושבעה , ועם בישופים הפטריארך ( לוד , — בית אחד עשר לחם , עכו , הוא , בירות המספר , צידון הקאנוני , סבאסטיה המוזכר וטבריה כ _^[ . ( _^^ בסך _, _^ המקובל כמספר לדוגמה גם על ידי הוגוצ'יו . ל ? טךה ולחברון , שלא נותרו להן מקורות הכנסה של ממש , לא נבחרו רבי כנסיה . בסיכום , ניתן לומר כי הפטריארך אימרי השכיל לשקם את מבנה הכנסייה למצב תפקודי , אף כי תחום שלטונו ומקור הכנסותיו של כל אחד מרבי הכנסייה צומצמו בהרבה . פעולתו של אי ?? רי היתה אופיינית לתפיסה של דור המפלה ששרד בארץ ישראל , אשר נאחז בתקווה כי הממלכה תיחל ץ מן המשבר . הפטריארך העדיף , אפוא , לשמור על קיומה של מסגרת כנסייתית מקסימאליסטית , בידעו שחלקים ממנה הם מלאכותיים . בחירתו לפטריארך של אלברט מוורצ'לי בשנת 1206 הביאה לממלכת הצלבנים אישיות דינאמית ומנוסה , אדם שהיה משוחרר ממשקע דור המפלה . הרושם המתקבל מקריאת המקורות הוא שבימיו כיהנו פטריארך ושישה סופרגנים : שלושה ארכיבישופים ( צור , קיסריה , נצרת ) ושלושה בישופים ( עכו , צידון ובית לחם ו ללוד , סבאסטיה , בירות וטבריה לא נבחרו בישופים . ( אכן , מבנה זה התאים יותר למציאות הפיסית של הממלכה השנייה , שהיתה קטנה . בעקבות הסכם השלום של פרידריך השני עם אלכאמל , סלטאן מצרים , חזרו בישוף בית לחם וארכיבישוף נצרת למושביהם , שהוחזרו לידי הצלבנים . למן אמצע המאה הי"ג חלה הידרדרות מתמדת כמצבה של הממלכה . בשנת 1257 עזב ארכיבישוף נצרת את עירו ועבר לגור בעכו ( כנראה מסיבות ביטחון . ( בשנת 1262 התמנה ויליאם בישוף עכו לפטריארך ירושלים ולמנהל בישופות עכו ; כך החזיק לא רק בתואר הרם של פטריארך אלא גם בנכסים של עכו . המינוי נעשה בתקופת האפיפיור אורכן הרביעי , שהיה קודם לכן פטריארך ירושלים 41 דברים אלה מסתמכים על המילטון , עמ' , 282-243 וכן על : . 1 . Riley-Smith . 'Latin Titular Bishops in fa / /? _nwu ? , 1 . X 1 V ( 1978 ) Palestine and Syria . 1137-1291 ' . Catholic Hisiori-
|
|