2. המבנה הכנסייתי של פטריארביית ירושלים עד 1187

עמוד:168

א ) הכנסייה הלטינית הוקמה על פי המתכונת של הכנסיה היוונית האורתודוקסית . ב ) כל הפרובינציות הכנסייתיות של פטריארכיית ירושלים האורתודוקסית , חוץ מבצךא ( בחורן , ( נכבשו והוקמו מחדש על ידי הצלבנים . ג ) שלוש עשרה הדיאוקסיות הפראנקיות אשר היוו את המערך הכנסייתי של פטריארכיית ירושלים היו קטנות במספרן בהשוואה למאה ושתים הבישופויות אשר היו ברשימות המאה הו . ' ב . נורמות הארגון המערבי שהביאו הצלבנים למזרח לצורך הערכת מידת הלטיניזציה בארגון הכנסייתי , נסקור בקצרה כמה מהעמדות המקובלות באירופה שנוסחו בחוק הקאנוני ועל ידי הקאנוניסטים במאה הי"ב . שאלות המפתח שהעסיקו את אנשי החוק הכנסייתי היו כדלהלן : כמה חלקים ואילו משרות מרכיבים דיאוקסיה או פרובינציה ? כמה בישופים כפופים למטרופוליטאן בפרובינציה שלו ? כמה בישופים כפופים לפרימאט ? על פי מספר טקסטים עיקריים ניתן לשרטט את המצב המקובל באירופה . החשוב ביותר הוא טקסט פסודו איזידורי , שזכה לתפוצה רחבה אחרי גךגוריוס השביעי משום שנכלל בחיבורו של איוו משארטר , ( Yves de Chartres ) הקובץ 'בעל 74 כותרות , ' ולאחר מכן גם בךקךטום של גרטיאנוס . טקסט זה , הנקרא = ) 'Scitote להווי ידוע 7 , ( נ מונה עשרה או _אחר עשר סופךגנים ( בישופים כפופים ) בפרובינציה — מספר הנדרש לבחירת בישוף . טקסט אחר , / Summa Elegantius שנכלל אף הוא בכתבי גרטיאנוס אך איננו פסודו איזידורי , קובע כי צריכים להיות שלושה בישופים בפרובינציה — מספר זה נדרש על מנת לקדש ( consecrare ) מטרופוליטאן או כישוף . פסודו איזידור דיבר על שנים עשר בישופים בפרובינציה — מספר הנדרש לשם עריכת משפט של בישוף נאשם . ךקךטיסטים אחדים טענו כי _המטרופוליטאן איננו נכלל בין השנים עשר . כאשר יש רק עשרה בישופים , המטרופוליטאן או הפרימאט משלימים את המספר הקאנוני למשפט . על פי הוגוצ'יו היו עשרה או אחד עשר בישופים , אך הוא מקבל את המספר an _ncsosr כדוגמה ולא כמספר מחייב . כמה בישופים כפופים לפרימאט ? על פי 'Summa Elegantius היו במעמד זה שתי פרובינציות ושני בישופים מטרופוליטאניים , עם הבישופים הכפופים שלהם . גילברט מלימריק ( Limerick ) האירי סבר כי לפחות ארכיבישוף אחד , ולא יותר משישה , היו כפופים לפרימאט ואילו הוגוצ'יו טען כי ארכיבישוף אחד או שניים , או מספר קטן של מטרופוליטאנים ( ארכיבישופים , ( היו באותו מעמד . הרוב הסכימו כי לפחות מטרופוליטאן ( ארכיבישוף ) אחד , עם הבישופים הכפופים לו , חייבים היו להיות כפופים לפרימאט . כיצד הוחלו תקנים אלה בפטריארכיית ירושלים ? הניתן היה להחילם בשלמותם במציאות של ממלכת הצלבנים ? מסקנות אלה ראויות לבחינה מחודשת , שכן הצלבנים כוננו מערך כנסייתי שהיה שונה בעיקרו מרשימת הבישופים מהמאה הו' שאותה מצאו . הלטיניזציה של הכנסייה המזרחית נתפסה והוצגה כפעולת תיקון , המחדשת את המסורת של מבנה הכנסייה הקדומה . אולם נראה כי במציאות היתה אכיפה של תפיסות בשאלות ארגון והיירארכיה שהתגבשו בכנסייה המערבית המתוקנת באירופה . y Latin Church of ! he Fnrl Crusnders ' . Chmrh _iiisiorv , viii (] 9 _y )) . pp . 113-1 . 11 26 המילטון , עמ' - . 84 כנהוג בשפת הקאנוניסטים , נקראו הטקסטים על שם מלות הפתיחה שלהם .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר