|
|
עמוד:165
נתקלו במציאות סבוכה ומבולבלת , כפי שהודה האפיפיור פסחליס השני : 'מקומם המרוחק של המקומות והשינויים שחלו בשמותיהן העתיקים של הערים והפרובינציות הכנסייתיות גרמו לנו ספקות גדולים וחוסר ביטחון 1- . ' ברוב המקרים , ואף בנסיבות בעייתיות , קיבלה האפיפיורות החלטות כרוח הרפורמה הגרגוריאנית , כלומר , על פי העקרונות הפסודו איזידוריים . כנסיות המזרח זכו ליחס ולטיפול דומים לאלה שנהגו באזורי הכיבוש החדשים . נוסח הענקתו של האפיפיור פסחליס השני למלך באלדוין השני ולגיבלינוס פטריארך ירושלים תאם את העיקרון שזיהה מחוז כנסייתי עם ממלכה : ( Provincia = Regnum ) 'וכך לך , אח אהוב ובישוף שותף , אנו מעניקים לכנסיית ירושלים אותן ערים ופרובינציות אשר נכבשו , בחסד האל , בדמם של המלך באלדוין המהולל וצבאותיו . ' למלך כתב האפיפיור.- 'אנכי מעניק לך ( את הזכות ) שכל עיר של הבלתי מאמינים אשר כבשת או אשר תכבוש בעתיד תהיה תחת השלטון והסמכות של כנסיית ירושלים '" . ' נוכל לראות כאן את התמורה החשובה והמשמעותית במעמדה של כנסיית ירושלים ובמעמדו של הפטריארך , שהיה לפרימאט . לראשונה בתולדותיה היתה ירושלים לבירה חילונית של ממלכה נוצרית עצמאית , ופטריארך ירושלים נעשה לראש פרובינציה כנסייתית אשר גבולותיה היו זהים עם גבולות היחידה הפוליטית החדשה — ממלכת הצלבנים . היתה זו תמורה או התפתחות בהיסטוריה של הפטריארכיה . ברם , מנקודת ראות של סמכויות השיפוט , של המעמד ושל היוקרה ( dignitas ) של כנסיית ירושלים , הרי נגרע ממעלתם של כל אלו . לראשונה מאז כובד כס הבישופות בירושלים בתואר פטריארך , בוועידת כלקדון ( בשנת , ( 451 הוכפף הפטריארך לרומא . יתר על כן , סמכויות השיפוט שלו הוגבלו , הואיל והושוו לאלו של פרימאט באירופה , על פי המסורת הפסודו איזידורית . כטקסטים אפיפיוריים רכים מופיעה וחוזרת על עצמה הנוסחה.- 'פטריארך ירושלים או הפרימאט' 17 . ( Jerosolymitanus Patriarcha sive Primas ) מאז המאה הט' מקובל היה במערב אירופה שהפרימאט מכתיר את המלך . תפקיד זה בדיוק מילא גם פטריארך ירושלים , אשר הכתיר את המלכים והמלכות של ממלכת הצלבנים " * . ג . פטריארכי ירושלים בהשוואה לפטריארכי אנטיוכיה באנטיוכיה היה המצב מורכב , מסובך ורגיש עוד יותר . יש מן העניין להשוות בין יחסיה של האפיפיורות לשתי פטריארכיות אלו . מבחינה היסטורית היתה אנטיוכיה , כידוע , אחת משלוש הפטריארכיות הראשונות . היא נוסדה לפי המסורת הנוצרית על ידי פטרום עצמו לפני שעבר לרומא . היה לה מעמד נכבד כפטריארכיה המרכזית ביבשת אסיה , וטריטוריה נרחבת היתה נתונה לסמכותה 11 מכתב של האפיפיור פסחליס השני ל ? רנרד , פטריארך אנטיוכיה : , PL , 163 : 316 וראה גם : ויליאם מצור , יא , 28 ( עמ' PL . 163 : 290 15 . ( 503 > ו | שם , ; 163 : 317 וראה גם : ויליאם מצור , שם , שם _> עמ' ; primati cv patriarchae vestro _' , PL , 179 : 347 ? Wilielmo , Jerosulymituno p ; 1 iri ; 1 rch ; 1 c . tanquani . ( 502 וראה גם : _ihiil ., 179 : 372 ; 214 : 476 רק פעם אחת , כאשר בירושלים ישב פטריארך שטרם הוקדש , נתבקש אימרי ( Aimay ) פטריארך אנטיוכיה לכהן על פי מנדט מלכותי בטקס הכתרתה של הנסיכה הביזאנטית תיאודורה , ולערוך את טקס הנישואין המקדש אותה לאשת המלך באלרוין השלישי ; ויליאם מצור , יח , 22 ( עמ' . ( 858 מקרה זה משקף למעשה מגמה כפולה . ראשית , המל ך שאף לממש ללא דיחוי את חוזה הנישואין עם משפחת המלוכה הביזאנטית . שנית , היה כאן ניצול של תנאים נסיבתיים כדי להזכיר שאנטיוכיה ופטריארך אנטיוכיה הינם חלק ממסגרת ומערך לטיניים ולא ביזאנטיים .
|
|