|
|
עמוד:153
הפיאודאלי של הממלכה . נושאי משרות אחרים . כגון המפקד העליון על הצבא , הקוניטאבל , וסגנו המאךישאל ( Mareschal ) נמצאו גם הם בירושלים . קרוב יותר למלך מבחינה פיסית נמצא הממונה על רכוש בית הממלכה , שנקרא באופן מסורתי 'שר המשקים , ' הבוטייה , ( bouteiiier ) והממונה על ניהול הארמון , שנשא אף הוא תואר מסורתי של 'פקיד חדר המיטות , ' השאמברלין . ( Chambeiian ) מאחר שנושאי משרות אלה מונו מבין האצילים החשובים , ואנו מוצאים את בני אותן משפחות אצילים מופיעים שוב ושוב במשרות אלה , ברור שאת העבודה היומיומית לא עשו האצילים עצמם אלא פקידי אדמיניסטראציה נמוכים , שספק אם השתייכו לאצולה וסביר יותר להניח שיצאו משכבת הבורגנות העירונית " . לא מצאנו שום רמז במקורות באשר למקומם של הלשכות או המשרדים הממלכתיים האלה , אולם אין זה מן הנמנע שהם נמצאו באגפים של ארמון המלוכה . יש לשער שהאצילים שנשאו במשרות הרמות גרו בבתי הפאר בעיר , נחלות משפחותיהם , ששלטו בסניוריות מרוחקות מירושלים . אפשר שלרכוש זה היה מעמד משפטי מיוחד במינו , רכוש עירוני בעל מעמד של פיאודום , בדומה לאחוזות חקלאיות מחוץ לחומות העיר " . בארמון נמצאה בלי ספק הקנצלריה המלכותית , היא המוסד האדמיניסטראטיבי המרכזי בממלכה , הממונה על כל ההתכתבות , ובכללה הענקת מענקים מלכותיים ופריווילגיות למיניהן , או אישורם או העתקתם . כאן גם נשמר בוודאי החותם המלכותי . בסמוך לו נמצא , יש לשער , הארכיון המלכותי עם פקידיו המיוחדים . באותו הקשר יש להניח שנמצאה בירושלים המטבעה המלכותית , אם כי לא מצאנו לה זכר במקורות . האמת היא שלא נשתמר אף מטבע אחד שאפשר לומר עליו בוודאות שנטבע בירושלים , כמו לגבי כמה מטבעות צלבניים שנטבעו בעכו ובצור או בערים ( לא מלכותיות ) אחרות , אם כי סמלי העיר , כגון מגדל דויד , ואף כתובת 'מגדל דויד , ' מצויים על מטבעות מספר " . ועוד הנחה אחת נראית סבירה , והיא שאוצר המלך , Secrete ) מיוונית : סקךטון , ( הידוע לנו בשם זה מן המאה הי"ג , י ' - היה מצוי בעיר הבירה בסמוך לבית המלך . מפליא הוא שעלינו להניח כל כך הרבה הנחות ביחס למימשל המלכותי בלי אפשרות לוודא אותן , לאור שפע המקורות על ירושלים הצלבנית . הסיבה לכך היא כי בעוד שנשתמרו בידינו הארכיונים של המוסדות הכנסייתיים למיניהם , הרי הארכיון המלכותי נעלם לחלוטין , בחלקו כבר עם כיבוש ירושלים על ידי צלאח אלדין בשנת , 1187 וברובו , כנראה , עם נפילת עכו , בירת הממלכה השנייה , בידי המוסלמים בשנת . 1291 ליד נושאי המשרות הממלכתיות ופקידיהם , אשר שיוו אופי מיוחד לעיר ומשקלם ניכר בייחודה כעיר של אצולה ואבירות , נמצאו בה נושאי משרות הקשורים בירושלים לא כבירת הממלכה אלא כאחת מעריה . אף על פי שהיתה עיר מלכותית , הרי מערך ניהולה לא היה שונה מזה של כל עיר גדולה אחרת בממלכה . מקום בראש מערך זה מילא בעל התואר 'מפקד המצודה' — casteiianus ) ' קאסטלאנוס , ( ' הנקרא גם 'מפקד מגדל דויד' ( שמו של מלך ישראל דבק במצודה בתקופה קדומה על הבורגנות העירונית וכניסתה לשירות המדינה והפאטריארך ראה : פראוור , מוסדות , עמי . 288-287 על רכוש עירוני בעל מעמד של פיאודום ראה ; שם , עמי . 300 עד עתה לא זוהה בוודאות שום מטבע כשייך למטבעה של ירושלים . סמלי ירושלים , כגון מגדל דויד , מצויים כאמור במטבעות מסוימות . ראה : G . . off , (? $ 81 ) \\ . 91 NumismatiquedcI' Orient latin _. Paris 1954 , pp . 89 . פראוור , הצלבנים , עמי ; 466 וראה להלן בכרך זה , בפרק 'מטבעות ממלכת ירושלים הצלבנית ' . ' על Secrete ראה : פראוור , מוסדות , עמי ; 192-190 הנ"ל , הצלבנים , עמ' 157 , 136 י ok- N . D . de . losaphaf , rol . vi ! ( 1899 ) . No . 71 ch . Kohier . 'Chartes
|
|