|
|
עמוד:145
שכונות ורחובות מסוימים היו מיושבים בצפיפות יחסית ; וריכוזים אלה היו כוודאי קרובים לשערים הראשיים של העיר , הם שער שכם ( הוא 'שער סטפאן הקדוש ( ' בצפון , ומעל לכל שער יפו ' ) שער דויד ( ' במערב . בשני שערים אלה התמקדה גם התנועה שבאה מחוץ לעיר — של תושבים , של צליינים ושל סחורות , כולל מיצרכי המזון שהיו דרושים לתפקוד הבזארים והשווקים האחרים של העיר . משער שכם הוביל רחוב סטפאן הקדוש , דרך הבזארים , והפך לרחוב הר ציון בחלקו הדרומי , הכל בתוואי של ה'קארדר לשעבר , החוצה את העיר מצפון לדרום . נראה שהעיר היתה בעלת צפיפות יישובית גדולה יותר מערבה מקו זה , שכן שני המרכזים של העיר , המרכז האדמיניסטרטיבי שליד מצודת העיר וארמון המלך מכאן , וכנסיית הקבר מכאן , היו מוקדים יישוביים כעלי משקל . אף נדמה שריכוז הכנסיות האחרות במקום , הן לטיניות והן יווניות , יעקוביטיות וארמניות , הוסיף מוקדים לאוכלוסיית התושבים או הצליינים בריכוזים אלה . הריכוז הצפוף ביותר של התושבים היה כנראה סביב כנסיית הקבר עצמה , ברובע הפטריארך , שכן הבזארים למזרחו , שוקי התבואה והבהמות למערבו וריכוז הכנסיות בסמוך ובתוך רובע ההוספיטאלרים השכן , השפיעו בדרך הטבע על ריכוזי אוכלוסין במקום . יש לזכור שרובע זה היה הרובע הנוצרי אף לפני הכיבוש הצלבני , ואף כי ידוע לנו על בריחת הנוצרים מן העיר בלחץ המוסלמים עם התקרבות הצלבנים אליה , ברור שנוצרים רבים נשארו בעיר אף בזמן המצור . עם הכיבוש היה רובע זה הראשון שבו נאחזו הצלבנים , בגלל קירבת כנסיית הקבר וכן משום שהכמורה הנוצרית — הפעם הנוצרית הלטינית של הפראנקים — ניסתה כמובן להשתכן בקירבת הכנסייה הראשית של העיר ושל הנצרות . ברובע זה , כפי שאנו למדים מתיעוד עשיר למדי , נמצא גם רכוש גדול של הקאנוניקים האוגוסטיניים , ששירתו בכנסיית הקבר , ואלה השכירו את רכושם הן לזרים והן לאנשים שהיו קשורים אתם או תלויים בהם באופן כלכלי . במקרים מסוימים אף נצטוו אנשים מסוג זה , שנקראו 'קליינטים' , ( clientes ) לעבור לגור ברכוש הכנסייה , דרך משל ליד 'בריכת מרחץ הפטריארך 41 . ' ברובע זה אנו מוצאים צפיפות בנייה רבה , בתים בני שלוש קומות ושימוש במערך של קשתות כדי לאפשר בנייה לגובה ועם זה לשמור על דרכי התחבורה ברובע . נראה , אפוא , שכאן בקירבת כנסיית הקבר הצטופפה אוכלוסייה רבה , בחלקה אולי מבין התושבים הנוצריים של העיר לשעבר אולם ברובה אוכלוסייה אירופית חדשה , חילונים ואנשי כמורה , שחיפשו את קירבת מקדשם . ליד רובע מאוכלס זה נמצא הרובע הצפוני מזרחי של העיר , זה שבין שער שכם ושער יהושפט . רובע זה , ששימש פעם רובע יהודי , נתרוקן מתושביו והתמלא כאמור לעיל בתושבים נוצריים מזרחיים , בחלקם אולי מאותה אוכלוסייה שברחה או גורשה מן העיר ערב הכיבוש הצלבני , ובחלקם אוכלוסייה שהובאה לכאן מעבר הירדן המזרחי , כפי שהוזכר כבר לעיל . תיאור צלבני אחד מתאר שכונה זו במונח 'כעין _עיר'ץ ואפשר שהכוונה לסימטאות הרבות והעקלקלות בתוך הרובע 1 או שמא מבקש הכותב להדגיש את ייחודה של שכונה זו , השונה מן האחרות ; ואפשר שיש גם בביטוי זה כדי להדגיש צפיפות אוכלוסייה מרובה . ידוע לנו כי בתחום זה נמצאו גם כנסיות לטיניות , כמו כנסיית נ ; Rozie ' re , Carlulaire , nos . 77-82 , 101-106 4 תסטה , מס' T : aim ; 160 , 156 , 154 , 128 מוסדות , עמ' . 314-31 1 le ire ' sor de I ' ordre de Saint-Jean de Jerusalem a J . Delavile le Roulx , Les Archives , la bibliolheque el 44 ; Millie , Paris 1883 , no . 5 רגסטה , מסי . 170 י ' comme une ville' ( p . 160 ) Iossaffas , a rues aussi com une ville ( ch . 22 , p . 49 ); de la cite ' , a main senestre , dussque a la Porte de 'EntreleRuedelossaffaset les murs - . 77 X /' , 7 Vim 4
|
|