פרק שלישי גיאו־אתנוגראפיה של ירושלים הצלבנית

עמוד:144

ועתה ניגש למקום 'הצגת האדון' , ( repraesentatio ) ובקירבתו מקום ברית המילה שלו , שנעשתה ב'מקדש האדון' ( כלומר , בכיפת הסלע .,. ( אדוננו ישו המשיח הוצג על ידי אמו במקדש ( לאחר ארבעים ימי טהרתה ) ונתקבל על ידי שמעון הקדוש ( לוקאס ב 25 ואילך .... ( ועוד מציין יוחנן שבמקדש האדון התווכח ישו עם היהודים 1 בראש המגדל ניסה השטן את ישו ; מהר הבית גירש את הסוחרים — ואין קושי לאתר את המקום , מספר יוחנן , שכן מצויה שם האבן שעליה עמד ישר לבדו מול המון הסוחרים . וכמובן , עקבות המשיח נראים ער היום באבן . שם גם הגן ישו על האשה הנואפת ושחרר אותה ? , מקום זה נראה במערה קטנה , שהכניסה אליה מצויה משמאל המקדש . באותו המקום ניתנה הבשורה לזכריה על הולדת יוחנן המטביל , ונמצא אף מקומם של חלום יעקב והסולם העולה לשמיים " . כל המקומות הנזכרים הונצחו בפסיפסים ובכתובות מתאימות . אזכור מחודש זה של 'הברית החדשה' ( בנוסף על זכרונות המקרא ) הביא להצהרה המופלאה של הצליין המלומד הגרמני , תיאודורין : 'המקדש שאנו רואים בימינו נבנה על ידי ... הקיסרית הלנה ובנה הקיסר קונסטנטינוס לכבוד אדוננו ישו המשיח ואמו הקדושה' [ י . [ שני מוקדי משיכה אלה , הר הבית וכנסיית הקבר , לא ייצגו , אפוא , את תקופת המקרא מחד גיסא ואת הברית החדשה מאידך גיסא , אלא שניהם נתפסו כחלקים משלימים של תולדות הנצרות , האחד בתולדותיו הקדומים של 'ישראל האמיתי' והשני כשלב המאוחר לאחר הופעת המשיח הנוצרי . שני המוקדים , שהיו דתיים ביסודם , לא איזנו את שיווי המשקל של שני חלקי העיר . בעימות — התיאורטי , כמובן — שביניהם , כנסיית הקבר היא הקובעת לא רק את נקודת הכובד ומרכז העיר אלא את מרכזיותה של העיר בעולם הצלבנים ובעולם הנוצרי כולו . מכלול כנסיות ירושלים הוא שקבע את הדימוי הנוצרי של העיר , והוא הכתיב את נתיבי העלייה לרגל לצליינים שעליהם מבוסס היה חלק ניכר של הכלכלה העירונית . מסורות דתיות ישנות ומסורות דתיות חדשות , שניזונו לעתים מצרכים כלכליים או אתניים , יצרו את 'הסיבוב , ' כפי שייקרא מסלול הצליינים בשלהי ימי הכינים . עד עתה לא נמצא כל רמז לכך שהיו קיימים בירושלים הצלבנית רבעים מיוחסים או רבעים של מיוחסים בעיר . יש מן הפרדוקס בכך שאנו יודעים דווקא על הרבעים המיוחסים פחות , כמו אותו שטח הקרוב ל'שער האשפות' של ימינו , שבו נמצאו בתי המטבחיים ובתי המלאכה של פושטי העורות והבורסקאים של העיר . טבעי היה , אולי , לחפש רובע מיוחס בקירבת ארמון המלוכה , אלא שארמון זה נדד ממסגד אלאקצא , שבו השתכנו שליטי הממלכה הראשונים , אל קירבת מצודת העיר שבשער יפו , בגבול הרובע הארמני בדרום מערב העיר . קיומו של רובע מיוחסים ליד מסגד אלאקצא י אינו נראה סביר , מאחר שבשטח הזה נמצאו , כאמור , בתי המטבחיים והבורסקאים , שמילאו בדיחותיהם ולכלוכם את הסביבה . באשר למיקומו ליד מצודת העיר , אפשר שכך היה הדבר , אולם אין לכך הוכחות . עם זאת , אם אין בידנו להצביע על רבעים מיוחסים במובהק , ניתן לשער במקצת את המפה הדמוגראפית של העיר . ף ! יוחנן _מווירצבורג , ד , עמ' 41 . 123-119 תיאודוריך , טז , עמ' 42 . 25 על פי מקור ערבי ( אבו שאמה . ( RHC H 01 \ v , 340 נמצאה שכונת הפראנקים המיוחסים בסביבות הר הבית , אולם אין אישור לכך ממקורות אחרים , ואין בנמצא מחקר גיאוגראפי חברתי שיוכל לאשש טענה זו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר