לא יכלו עוד לרוות את צמאונה , בנו הצלבנים או העמיקו בריכות מלאכותיות מחוץ לעיר . כך הועמקה בריכת מעיין השילוח ונבנתה 'בריכת גרמאנוס' או 'בריכת ז'רמך ( Lacus Germani ) במורד הדרומי מערבי של הר ציון , היא 'בריכת הסלטאך בשמה המאוחר יותר . 16 בריכה נוספת שבבניינה טרח אותו בורגני ירושלמי _ז'רמן היתה ביר איוב , שבני התקופה קראו לה ביר יעקוב . זו נבנתה — או ביתר דיוק נוקתה — בשנת ' . 1 ! 87 לבסוף יש להזכיר את 'בריכת לז'ר' ( Lacus Legerii ) אשר רגילים לאתרה מול 'השער החדש' בשטח הקרוב לדרום כנסיית _'נו קזר דאם' של ימינו ' * . מערך החמאמאים , שייחד לעיר הצלבנית סממנים מן המזרח , קשור היה , כמובן , באספקת המים המצויה בעיר . בתחום זה שימרו הצלבנים יותר מאשר בכל תחום אחר את ירושת התקופה הקודמת והמיתקנים שהיו קיימים ספקו את צורכיהם ללא צורך לבנותם , דבר יקר ובוודאי אף מסובך לגבי האוכלוסייה הצלבנית חסרת הניסיון בעניין זה . גם המאפיות ודוכני הבישול לא נוצרו בתקופה הצלבנית , והמסורת המקומית היא שקבעה . המהפכה הגדולה שעברה על העיר לא היתה קשורה בנתונים פיסיים אלא בשינוי המהפכני באופי אוכלוסייתה . בכך היתה ירושלים יוצאת דופן בין ערי ארץ ישראל וסוריה שכבשו הצלבנים . בדומה לשאר הערים נערך , כאמור , גם בה טבח כללי בתושבים המקומיים ; אולם בתום תקופת הלחימה התפתחו הערים הכבושות בצורה שונה . ברוב הערים הכבושות חזרה האוכלוסייה המוסלמית והתיישבה בתוכן . אמנם , האריסטוקראטיה הצבאית התורכית של המשטר הקודם וכן המעמד האזרחי המסחרי , ברובו בוודאי ערבי , במידה ששרד מן הטבח , לא חזרו עוד למקומותיהם הקודמים . וכן ספק רב אם העילית התרבותית הערבית חזרה למרכזיה הקודמים . זה היה גם כנראה גורלן של רוב הקהילות היהודיות . לא כך בירושלים . חוק צלבני אסר על ישיבת מוסלמים ויהודים בתוך העיר , '" וזו נשארה במשך רוב המאה הי"ב — עד כיבושי צלאח אלדין — ריקה מאוכלוסייה מוסלמית ויהודית , שלא הורשתה לחזור ולהתיישב בתוכה . וכך , בירושלים , בניגוד לשאר ערי הצלבנים בארץ , לא יכלה אוכלוסייה מוסלמית מקומית למלא את תפקיד הגישור או התיווך בין שתי התקופות ואת העברת המסורות העירוניות . תפקיד הגישור בירושלים נפל בחלקה של אוכלוסייה אחרת , הם הנוצרים המזרחיים , שרובם ( או כולם ) גורשו מן העיר ערב המצור הצלבני , אך חזרו לתוכה תיכף לאחר כיבושה בידי הצלבנים . אוכלוסייה זו לא זו בלבד שנשאה עמה מסורת אורכאנית ( שחסרה מכל וכל לצלבנים יוצאי צפון אירופה , ( אלא שאף היתה לה מסורת ירושלמית , וזו היתה חשובה בהבטחת רצף התפקודים העירוניים כמערך הרחובות , השווקים , החמאמים והמאפיות י יתר על כן , מסורת זו היתה חשובה במידה רכה , ואולי אף מכרעת , בהעברת מסורות קדושות ומסורות 'ארכיאולוגיות' של עיר הקודש מדוד לדור . ירושלים נכנסה , אפוא , לעידן חדש של קיומה ? כל אוכלוסיה המוסלמים והיהודים שחיו בתוכה השטוחים של העיר והגשם שניגר מעליהם למאגרים . על בריכת ממילא ראה : ארנול , תיאור , עמי . 40 על שמות הכריכות הסמוכות לשער יהושפט ראה בפרק ' הטופוגראפיה והמימצא הארכיאולוגי' בכרך זה . : ; כריכה זו נבנתה קרוב לשנת , 1176 שכן בשנה זו נאמר שעדיין מכשירים שטח בשבילה ; no . 170 RozK rc 0 _» 7 »/«/'