התקופה האיובית

עמוד:128

מג'יר אלדין מתאר גם בניית מדרסה לחנפים מול שער הדואדאריה . המוביל צפונה מהר הבית . לדבריו היה אלמל ך אלמעטם עיסא קשור לחנפים , בניגוד לבני משפחתו , שנהגו על פי השיטה השאפעית . מדרסה וו מוכרת היטב , הן מן הספרות הארכיאולוגית 64 והן בשמה כיום — המעטמיה . כתובת אחת מתארת את בניית המבנה על ידי אלמלך אלמעטם עיסא , וכתובת נוספת את בניית הצריח על ידי בנו אלמלך אלקאהר . מג'יר אלדין מפליג בתיאור בניית ק 3 ת אלנחויה ( כיפת הדקדוק ) על ידי אלמלך אלמעטם עיסא , בצד הדרומי של רחבת כיפת הסלע , לשם לימוד השפה הערבית . '' במבנה עצמו נשתמרה כתובת הבנייה משנת . 1207 / 08 לדברי מקור שזמנו כמאה שנה לאחר התקופה הנידונה , שימש המזרחי שבחדריו כמקום מגורי האמאם , ואילו בחדר המערבי למדו תלמידים ( חנפים . ( בין שני החדרים היתה שדרת עמודים . העמודים , המוצבים היום בשימוש משני בכניסה המחודשת , היו במקורם מן התקופה הצלבנית . מהות המבנה איננה ברורה — האם היתה זאת מדרסה , או שמא , לאור צורתו המיוחדת , מבנה זיכרון שבו עסקו בלימוד השפה הערבית . מבנה אחר , שנמסר לידי החנבלים ( שאליהם הגה אלמלך אל מעטם עיסא יחס מיוחד , ( היה סוק אלמעךפה ' ) שוק ההכרה' או 'שוק הידיעה ;( ' איננו יודעים עליו דבר . לדברי מג'יר אלדין הוא היה בצד מזרח , מזרחית למחראב דאוד : גם הוא אינו יודע מה מקור השם הזה , שהוא קדום . לדבריו היה המבנה מקומר . אלמלך אלמעטם עיסא גם חידש ושיקם את הנאצריה והפכה לזאויה . זו היתה זאויה שעמדה בסמוך לשער הרחמים , במפלס גבוה מעליו ; היא נקראה על שם שיח' נאצר אלמקךסי , שלימד בה תקופה ארוכה . כבר כזמנו של מג'יר אלדין לא נותרו ממנה אלא שרידים מועטים . מג'יר אלדין מוסר כי אותו סלטאן אף שיקם את באב אלנאטר ( שער המשגיח , ( בשנת " . 1203 / 04 השער נקרא גם בשם 'שער מיכאל , ' ואליו , לפי המסורת , קשר המלאך גבריאל את בהמת הרכיבה האגדית אלבראק בליל מסעו של מחמד . כתובת מאותה שנה נמצאה בשער , כעיטור על רצועה בחלקן העליון של שתי כנפות הדלת . קדמות השער מתיישבת יפה עם ידיעותינו על שער מן התקופה הצלבנית שהיה במקום . . ( 1351 ) לרשימה שלמה של תיאור שתי הכתובות , הקדומה והנוכחית , ראה : ואן ברכם , שם , עמ' . 86 מכך שהכתובת נזכרת במקומה בשנת 1275 / 6 ניתן ללמוד שאכן נקבעה בתקופה האיובית . וראה סיכומו של ואן ברכם , שם , עמ' . 97-94 מידת האמה היא בערך 49 ס"מ לבינונית ו 60 ס"מ לגדולה . מידות הר הבית הן 273 x 384 מ' או 273 X 470 מ' ולכן המציאות קרובה לאמה הגדולה דווקא , אם מחלקים את מידות הר הבית למספר האמות הנקוב בכתובות . מג'יר אלדין , עמ' . 156 , 86 ראה : קלרמון גנו , עמ' 173 בהערה . ואן ברכם , העיר , מס' , 55 עמ' ; 173-170 מס' . 56 מג'יר אלדין , עמ' 86 וכן עמ' , 111 בעת דיונו במדרגות העולות מרחבת הר הבית לרחבת כיפת הסלע . כמו כן מזכיר מג'יר אלדין ( עמ' ( 140 את תאריך הבנייה בשנת 604 ( היא שנת ;( 1208-1207 האחראי לבנייה עצמה , חסאם אלדין אבו סעיד עת'מאן , נזכר בעמי . 263 וראה תמרי ( בהערה הבאה , ( עמי , 241 שם מוזכר שם המבנה גם כאלמדרסה אלמעטמיה . ואן ברכם , הר הבית , מס' , 155 עמ' ! 66-59 וראה להלן , בפרק 'ארכיטקטורה ואמנות איובית , ' איור מס' . 3 לדיון כבעיות הארכיטקטוניות שמעלה מבנה זה ראה ; ש' תמרי , קבת אלנחויה — תשובה ארכיטקטוראלית איובית לצלבנים בירושלים , ' בתוך . הצלבנים בממלכתם , עמי . 242-206 שוק זה מוזכר אצל מג'יר אלדין , עמ' . 102 שם , עמ' . 140 , 128 שם , עמ' . 135 ואן ברכם , הר הכית , מס' , 154 עמ' . 59-57 כאותו רחוב מסתתר בניין איובי גדול , שבאבניו נבנה בניין ממלוכי אחר , ראה ; בורגוין , עמ' . 123 , 121 לאורך הר הבית , שאליו צמודים היום בעיקר בניינים ממלוכיים , היו בוודאי בניינים מן התקופה האיובית , הנרמזים פה ושם . כך , למשל , אפשר שברבאט אלכרד יש מכלולים איוביים , ראה : שם , עמ' . 458-456 , 148

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא