התקופה האיובית

עמוד:120

התקופה האיובית תקופת השלטון האיובי בירושלים משתרעת על פני פרק זמן קצר , ( 1250-1187 ) ואף על פי כן מתברר והולך כי תקופה זו תרמה תרומה גדולה לקביעת דמותה הפיסית של העיר עד ימינו ' . העיר האיובית עומדת בסימנם של שלושה שליטים גדולים י צלאח אלדין , אחיו אלמלך אלעאדל , ואלמלך אלמעטם עיסא , בנו של אלמלך אלעאדל . עם תום השלטון הצלבני ותחילת שלטונו של צלאח אלדין הוחל בשיקום פני העיר . ביצוריה חוזקו , מבני דת נוצריים הוחרמו לטובת המימסד המוסלמי , וירושלים החלה לשנות את פניה . הן מחיבורי הסופרים בני התקופה , הן מספרות עולי הרגל , ובעיקר מן הכתובות הרבות שנמצאו בעיר , אנו למדים על פעילות הבנייה בעיר בתקופה זו . ירושלים נפלה לידי צלאח אלדין ב 6 באוקטובר , 1187 לאחר מצור של כשבועיים . מספר מבנים שינו זהותם . עם הכיבוש הפכה כנסיית אנה הקדושה הצלבנית לאלמךךסה אלצלאחיה , על שמו של צלאח אלדין , שהעניק את השימוש בה לחסידי שיטת ההלכה השאפעית , כפי שמעידה הכתובת משנת 1192 שעל פתח הכנסייה . למדרסה זו אף נוספו כנכסי דלא ניידי השווקים שנבנו למענה כתקופה הצלבנית . מ > תסטה , מס ' 150 Roziere , No . 167 = BGG . No . = 469 " י * בנימין מטודילה , עמ' . 41 ' סיכום אחרון של מראה העיר בתקופה הנידונה — ראה להלן בכרך זה : מ' רוזן אילון , 'ארכיטקטורה ואמנות כירושלים בתקופה האיובית , ' ושם ספרות נוספת . כמו כן ראה : ואן ברכם , העיר ; הנ"ל , הר הבית ; London 1980 Inscriptions in Jerusalem . A Handlist and Maps . A . G . Walls & A . Abul-Hajj . Arabic חוברת זו מבוססת על M . H . ; ; XI ( 1979 ) . pp . 112-137 val Arabic Inscriptions from Jerusalem ' , Levant , Burgoync & A . _Abul-Hajj , 'Twenty-tour Mediae- בורגוין ( מוקדש למבנים הממלוכיים בירושלים , אך יש לו ערך רב גם לגבי התקופה האיובית ;( ברושי , משקם ; שרון ; ראה גם : מג'יר אלדין . ? לדעתנו , אין הארכיאולוגיה נותנת תשובה חד משמעית לתאריך מבנים שונים בעיר . סוג של סיתות אבן , המוכר לנו בירושלים ואשר יוחס עד כה לתקופה הצלבנית , נראה שיש לייחסו לתקופה האיובית , והדבר יידון במקום אחר . דוגמה לסיתות הנידון ראה : ונסן סטכ , לוח . xxvi לדיון בבעיית הביצורים בעיר , שהם צורת סיתות 'איובית , ' ראה ; בהט , מפת . לבעיית הסיתות הצלבני ראה י קלרמון גנו , עמי 147-28 אך אי ן כמאמר זד , פתרק לכל הבעיות הכרוכות בתיארוך מבנים על פי צורת סיתות האבן שבהם . י לתיאור המצור ראה לעיל , בפרק 'שלטון הצלבנים , ' בסופו . מקום הפריצה נזכר על ידי ס ? ט אבן _אלג'יזי , ( RHC HOr . in . p . 518 ) כ'מגדל תא התפילה' ( ברג' _אלזאויהן , שם שאיננו ידוע ממקור אחר . הוא מזהה את מקומו אצל שער השבטים ( באב אלאסבאט 4 . ( לכתובת ראה : ואן ברכם , העיר , מס' , 35 עמ' . 95-90 תאריכה המאוחר של הכתובת מעיד לדעת ואן ברכם לא על מועד חדש לכינון המדרסה אלא על מועד השלמת ביצוע הצו , שהרי לדברי המקורות נפלה ההחלטה ימים מעטים לאחר כיבוש העיר כידי צלאח אלדין ( שם , עמ' 92 הערה . ( 4 על 'הסיבות' להקדשת הקברות של הקבר הקדוש . גם התעודה המאשרת את רכושה של כנסיית הקבר מזכירה כנסייה ובית קברות מחוץ לשער דויד , ליד הדרך המובילה לבית לחם " . י ליהודים המעטים שישבו בירושלים היה בית קברות משלהם , שנמצא לדברי בנימין מטודילה שלושה מילין מירושלים , נראה שמדובר בבית קברות עתיק שהיה במערות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא