התקופה הצלבנית

עמוד:103

על ההר עצמו עמדו כאמור שני מבנים — כיפת הסלע , שנקראה אז בשם 'מקדש האדון , ' ומסגד אלאקצא — 'מקדש שלמה . ' כיפת הסלע מתוארת הרבה אצל עולי הרגל . מן התיאורים עולה התמונה הבאה : המבנה מתואר במעוגל , אך כידוע הוא מתומן . המבקרים מתארים בו ארבעה שערים . ' מתיאורי יוחנן מווירצבורג אפשר ללמוד שקירות המבנה היו מעוטרים בפסיפסים , שבהם ניתן היה להבחין באותיות ערביות וכן בכתובות שהוסיפו הצלבנים כשבח המבנה והקדושים . כמו כן נזכרים אצל האלמוני מס' vn שנים עשר שערים או דלתות , שאינם כנראה אלא מערכת הקשתות הפנימיות של המבנה . ' כלפי חוץ היה החלק העליון מעוטר בפסיפסים והתחתון בשיש . כך לפי יוחנן ותיאודוריך , והאחרון מוסיף שבצד הפונה כלפי כיפת השלשלת ( דהיינו , כלפי מזרח ) היתה דמות עמוד מעוטרת בפסיפס ועליה כתובת 'העמוד הרומי 47 . ' נ העיטורים הנזכרים נוצרו ברובם המכריע עוד בתקופה המוסלמית הקדומה . התוספות הצלבניות בתוך המבנה היו : מזבח שיש , שהוקם בשנת 1115 על אבן השתייה,- על האבן אף ניצבו שתי מנורות מתכת מפוארות , סורג מפואר הקיף את המבנה ומנע מעולי הרגל גישה אל הסלע הקדוש . על סורג זה היו מספר כתובות , אחת מהן מתוארכת לשנת 162 ו . לסלע הקדוש עצמו ( אבן השתייה ) ייחסו בתקופה זו חשיבות בשל מסורות שונות , המנויות אצל יוחנן מווירצבורג : ו . מילתו של ישו נערכה כאן ביום השמיני להולדתו . . 2 הצגתו של ישו . . 3 כאן התווכח ישו עם היהודים בהיותו בן י"ב שנים . . 4 כאן שיבח את מנחת האשה הענייה . . 5 מכאן גירש את המוכרים והקונים . . 6 זה הסלע ששם יעקב למראשותיו בשעת חלומו ( מסורת יהודית במקורה . 7 . ( כאן שחרר ישו את האשה שנחשדה בניאוף . ויליאם מצור מוסי ף שכאן ישב המלאך שהיכה בעם בעקבות המיפקד שערך דויד , ולדברי הנוסע האלמוני השביעי ( כעקבות המסורת היהודית ) נערכה כאן עקידת יצחק " . 244 כך , למשל , פרטלוס , עמ' ; 412 וכן האלמונים 111 ו . V , Mi , למשל : יוחנן מווירצבורג ו ; תיאודוריך טו . ; PPTS vi , 1894 , p . 71 246 וכן במקור המצוין בהערה , 242 סעיף . 92 תיאור מפורט של המבנה ותוכו מצוי גם אצל האב דניאל , יז ( עמי , ( 38-37 המתאר את שני מעגליו החד מרכזיים . 247 יוחנן מווירצבורג ד , עמ' ; 124-123 תיאודוריך טו , עמ' . 40 _ונסן אבל ( עמ' ( 971 משערים — ללא סיבה ברורה — שהעמוד מרמז לפסוק ב'ברית החדשה" ( גלטיים ב , ( 9 שעל פיו נחשבים יעקב , יוחנן וכייפא ל'עמודים . ' ואולי סימן העמוד את מרכז ירושלים י אך עניין זה טעון לימוד נוסף . 2414 על המזבח ראה : ונסן אבל , עמי . 973 המנורות הנזכרות מצויות היום במוזיאון האסלאם שעל הר הבית . אחת מהן פורסמה אצל אנלאר , עמ' , 211 ושם תמונה , 139 לוח . 43 לתוספות הצלבניות בכללן ראה : שם , עמ' . 211-210 לתמונת המנורות באתרן וכן הסורג , ראה : Jerusalem 1 XK 0 ( repr .: Jerusalem 1975 ) , p . 59 c . w . Wilson . Picturesque rq _ccvq תיאור הכתובות אצל תיאודוריך טו , עמ' . 40 יש עניין רב באופן ציון התאריך בכתובת האמורה : שנת 1101 לאינדוקציה הרביעית בתוספת ה 64 , 11 שנה לכיבוש אנטיוכיה , 63 שנה לכיבוש ירושלים , 62 שנה לכיבוש טריפולי , 61 שנה לכיבוש בירות , 11 שנה לכיבוש אשקלון . " יוחנן מווירצבורג ד , עמ' . 120-119 " ויליאם מצור ח , ; 3 ולגבי האלמונים ראה לעיל , הערה . 246 על היסודות המקראיים במסורות צלבניות ראה להלן , כפרק 'הספיריטואליות הנוצרית . '

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא