|
|
עמוד:79
עד היום . הרחוב הראשי היה הרחוב העובר משער שכם אל שער ציון הקדום , והוא נחלק לשני חלקים . הצפוני נקרא רחוב סטפאן הקדוש , על שם השער שבקצהו . אך שם זה ניתן לרחוב רק עד מקומם של חלפני הכסף 'הסוריים , ' משם שינה הרחוב את שמו ולמעשה התפצל לשלושה שווקים ( להלן . ( מעבר להם היתה כיכר חלפני הכסף הלטיניים ומשם דרומה התפצל הרחוב לשני רחובות מקבילים , רחוב הר ציון ורחוב קשת יהודה . במקורות לא נאמר במפורש איזה מהם היה רחוב הר ציון ואיזה רחוב קשת יהודה , אך ניתן לברר זאת מפרטי התיאור . על פי _wniLaatez רחוב הר ציון בהמשכו של שוק התבלינים , ואילו רחוב קשת יהודה — בהמשכו של השוק המקורה או המכוסה . בתיאור זה נמנים השווקים בזה אחר זה : השוק המכוסה , שוק התבלינים ושוק הבישול הרע . ( Maiquisinat ) סידור השווקים מתאפשר הואיל והמקור כותב כי כאשר חוצים שווקים אלה את הרחוב העובר ( היום ) משער יפו לשער השלשלת , חוצים משוק התבלינים את רחוב דויד ; ואילו מהשוק המכוסה חוצים את רחוב המקדש ומעבר לו מגיעים לרחוב קשת יהודה . היות שרחוב דויד נמצא מערבה לרחוב המקדש , נובע מכאן ששוק התבלינים נמצא מערבה לשוק המכוסה ושוק הבישול הרע הוא המערבי שבשלושה . כמו כן ברור שרחוב הר ציון הוא המערבי בשני הרחובות הדרומיים ( מקביל לרחוב חב"ד של ימינו , ( ואילו רחוב קשת יהודה הוא המזרחי ( רחוב היהודים של היום . ( רחוב קשת יהודה נקרא כך הואיל וברחוב זה היו מראים את הקשת שעליה תלה יהודה איש קריות את עצמו לאחר בגידתו בישו " . מאוחר יותר עברה המסורת של מקום התאבדותו של יהודה מרחוב זה אל מחוץ לעיר , ואפילו עד הר הזיתים הגיעה ( כך בתיאורי הנוסעים השונים במאות הי"ד-ט"ו . ( בעיית השווקים ותיארוכם קיבלה מימד חדש תודות לחפירות הארכיאולוגיות שנערכו ברובע היהודי בירושלים . במהלך החפירות נחשף המרחב שבין רחוב היהודים ורחוב חב"ד , ונתגלה כאן שוק מתקופת הצלבנים , שנשתמר כמעט בשלמותו . במפות הצלבניות ( כגון מפות שטוטגרט , סנט אומר , פאריס , האג ובריסל ) מופיעה במקום זה הכתובת 'שוק מכירת הסחורות' , ( Forum rerum venaiium ) מושג שגם תיאודוריך נזקק לו " , אם כי לאו דווקא לשוק שנתגלה ברובע היהודי . ייתכן ששוק זה הוא השוק ( או הרחוב ) המוזכר במקור מזמנה של המלכה מליסנדה , משנת , 1152 המדבר על רחוב חדש שעבר ליד שולחנות חלפני הכסף . והרי תחילת השוק החדש בכיכר החלפנים , שהיה על פי העדות הארכיאולוגית באיזור צומת השווקים דהיום . שלושת השווקים האמורים שייכים לתקופה הצלבנית על פי סגנון בנייתם , ואין לערבם עם שלושת השווקים המתוארים בתעודות מן התקופה המוסלמית הקדומה . 74 אביגד , העיר העליונה , עמ' . 248 ; תיאודוריך יג , עמ' Fomm vemiiium re nun' _.- _^ עצם המושג אכן זהה , אך נראה שלא מדובר באותו שוק עצמו . 7 pp . H 7-H 9 atr , « ee r £ . " לבעיית השוני במקומם של השווקים הערביים לעומת הצלבניים ראה . ע' אלעד , 'מסורת ערבית קדומה על שוקי ירושלים , ' קתדרה , , ( 1982 ) 24 עמ' . 40-31 לאחרונה ( נובמבר , ( 1987 בעקבות התמוטטות באחת r _xc'jcr , n _« T _ns _^ _Tin , _« cr 8 w . 71 xvi נזכר הרחוב לכל אורכו עד שער ציון , ראה.- טובלר , א , עמי . 209 72 ראה ? , La die :. xvi ונסךאבל , עמי ; 952-950 אבל , מצב , עמי . 37 , La diez 71 שם , וכן טובלר , א , עמי . 211 סיוע לכך שרחוב הר ציון הוא המערבי ורחוב קשת יהודה הוא המזרחי יש במפת קמבריי , שם נראה היטב הרחוב הנקרא Via Montis Syon ומזרחה לו Arcus . hide ( קשת יהודה .- ( ראה להל ן בפרק 'מפות ירושלים . ' ...
|
|