|
|
עמוד:71
כך עבר שערה המערבי של העיר לראשונה מאיזור מגדל דויד עצמו למקומו הנוכחי של שער יפו . גם כלפי מערב הורחבה המצודה מאוד , לאחר שניטש ביצורה המערבי של המצודה הקדומה והועבר הלאה מערבה למקומו הנוכחי . גם לאחר כיבוש העיר בידי צלאח אלדין כמעט לא חלו שינויים במצודה . המגדל אף לא נפגע בשנת , ! 219 בשעה שנהרסו ביצורי ירושלים 1 אפשר שהמצודה כולה לא נפגעה באופן יסודי , והמשיכו לבצרה כזמן השלטון הצלבני של המאה הי"ג . ( 1244-1229 ) ג'ונס איננו מבחין בחפירותיו בהבדלים בין הבנייה של המאה הי"כ לזו של המאה הי"ג , ובשל היעדר תאריך חד משמעי למבנים השונים במצודה מסקנותיו לגבי ההשתלשלות ההיסטורית של המבנה מוטלות בספק באופן כללי . ג'ונס מציע שבקטעים שבהם בנו באבנים קטנות , מדובר בבנייה של המאה הי"ג , אך מסתייג בעצמו מקביעתו זו וקובע שהאלמנט היחיד במצודה שיש לייחסו למאה הי"ג הם הקברים שמצפון למגדל דויד '" . ב . חומות העיר תמונת הבניות של ביצורי ירושלים בתקופה הצלבנית אינה מחוורת , וגם החפירות שנערכו לאחרונה סביב החומות לא נתנו לנו תמונה ברורה . מן המקורות ההיסטוריים ידוע רק על בניית חומה בידי הטמפלארים , שנועדה להגן על המבואות הדרומיים של הר הבית " . ועוד ידוע מן המקורות שבמשך התקופה הצלבנית החלו חומות העיר להתפורר ולהתמוטט בשל גילן המופלג ' * , וראשי המדינה ( הדתיים והחילוניים ) התכנסו והחליטו לאסוף סכום כסף קבוע מדי שנה כדי לתקנן . זאת האזכרה היחידה של בניות ביצורים בתקופה הצלבנית , ונראה שיש בה הצהרת כוונות יותר מעדות על ביצוע ממש של העבודה " . מכל מכלול הביצורים של ירושלים כמעט שאין שרידים קיימים המיוחסים על ידי החופרים לתקופת הצלבנים והמתוארכים חד משמעית לתקופה זו . המצודה ושער שכם הם שני אתרים המעוררים בעיות באשר למועד בנייתם , שכן דווקא שני מבנים אלה קשורים ככל הנראה בפעולתו של פרידריך השני בירושלים במאה הי"ג ( ראה להלן . ( החלק הדרומי של חומת ירושלים המערבית נחפר בשנים האחרונות על ידי מ' ברושי . באיזור זה המצודה מתואר אצל ד' בהט , 'מגדל דוד ושמו בימי הבית השני , ' ארץ ישראל , טו , ירושלים תשמ"א , עמי , 399-396 ושם הערות . 13 , 12 נראה שזהו העמק שאליו מתייחס פראוור , הכיבוש , עמ' . 314 י ' * . םד _^ 1 _עו המוסר כי מגדל דויד משמש מצד אחד כחומה לעיר עצמה . ברור שכוונתו לחומה המערבית של המצודה ולא לצלע המערבית של המגדל . r גיונס , המצודה , עמי . 169 , 162 r לצילום החומה שנהרסה על ידי המשחזר ראה : מי בן דכ , חפירות הר הבית , ירושלים , 1982 עמ' . 331 התמונה חוזרת מספר פעמים בספר זה , שבו אין החומה מזוהה כהלכה . במרכז הצילום ניתן להבחין בחומה העבה העוברת באלכסון מדרום למסגד אלאקצא . גם במכלול מבנה הח'נת'ניה ( או ח ? _' ת'יה ) הצמוד למסגד יש אלמנטים צלבניים , ונראה שהם חלק מהשער הטמפלארי . המקור היחיד המתאר חומה זו הוא _תיאודוריך , יט ( עמי ( 50 י הוא מתאר את השטח שמדרום להר הבית , שם היתה 'חומה קדמית שבעזרתה ביצרו הטמפלארים את בתיהם ואת המיתחם שלהם . ' r ויליאם מצור כא , Muri jam ex pane cormisent : 25 ( החומות של עיר הקודש ירושלים נפלו בחלקן בשל גילן הרב . ( 'יי ראה לפרשה דומה של גביית כספים לצורכי ביצור המדינה : פראוור , תולדות , א , עמ' , 506-505 שם מדובר בשנת , 1183 בהתגבר כוחו של צלאח אלדין . וכן ראה : שם . עמ' . 553 אין מקור המתאר כמפורש את שיפוץ החומות ; נזכר רק איסוף הכסף הדרוש לשם כך . כך , למשל : ויליאם מצור כב , , 23 שם נזכרת הגנת הארץ כולה ולאו דווקא ירושלים .
|
|