|
|
עמוד:59
קנטור ונקמנות של איש תככים ממורמר . ואמנם היתה זו גזירה שהציבור לא יכול היה לעמוד בה , ואלפי צלבנים עשו את דרכם ירושלימה . שמס אלדין , הקאצי של שכם , נצטווה על ידי הסלטאן אלכאמל לדאוג לפינוי חיל המצב המצרי מן העיר לפני כניסת הצלבנים ולסידורים אחרים הקשורים בשהות הקיסר בעיר . ביום שבת , 17 במרס , 1229 הגיע הקיסר לשער יפו . כאן חיכה לו הקאצי של שכם , שמסר לו בפקודת אדונו את מפתחות העיר , והקיסר השתכן באחד מבנייני ההוספיטאלרים לשעבר ליד כנסיית הקבר , שנתפס קודם על ידי הקאצי של שכם . ביום א 18 , ' במרס , 1229 נערכה זו הפעם האחרונה בתולדות העיר הכתרת מלך נוצרי בתוך חומותיה ; העיר לא תשוב לראות נוצרי שולט בה אלא כעבור 688 שנים , כאשר ייכנסו לתוכה צבאות הגנרל אלנבי . השכם באותו בוקר חצו הקיסר ובני לווייתו את הרחבה שבין בנייני ההוספיטאלרים לשעבר וכנסיית הקבר . הקיסר נכנס לכנסייה בבגדי מלכות . כתר הזהב של המלוכה הושם על המזבח והקיסר נטלו משם ושמ 1 בעצמו על ראשו . כך מימש הקיסר את זכותו לתואר ולתפקיד מלך ירושלים , כבעלה של יורשת הכתר , בתו של ז'אן דה בריאן , שנפטרה בינתיים . בצאתו מן הכנסייה נאם הקיסר לפני הנאספים בצרפתית , שפת , _pxn ודבריו תורגמו ללטינית ולגרמניה על ידי הרמאן פון זאלצה . היה זה הסבר של הנעשה ונאום פיוס כלפי הכנסייה , אולם פטריארך ירושלים , שדיווח על כך לרומא , סילף את תוכן הנאום . כבר יומיים קודם לכן , ביום ו , ' השמיע המאך'ן עבד אלכרים , למרות האיסור — ויש אומרים בגלל תקלה בהעברת פקודות — מאחד הצריחים בהר הבית את הפסוק מן הקיאן , הקשה לנוצרים : ' לא הוליד אלוהים כל ולד' ( סורה כג צג . ( הנוצרים אמנם לא הבינו את הפסוק , אולם עצם קריאת המאד'ן — כפי שהוסכם בחוזה — במרחק פסיעות ספורות מכנסיית הקבר , היה בה כדי לעורר הרהורים . למחרת הגיע ארכיבישוף קיסריה , כשליחו של האפיפיור , והטיל רשמית אינטךדיקט על העיר , כלומר : חרם ונידוי על כל הכנסיות לערוך בתוכן עבודת קודש נוצרית . היתה זו מכה קשה , שנתקבלה בהתמרמרות מובנת על ידי גדודי הצלבנים שבתוכה . התפילה נערכה עתה בכנסיות מחוץ לעיר שלא נהרסו על ידי המוסלמים , והן 'כנסיית מרים מעמק יהושפט' בעמק קדרון ו'כנסיית הצלב' בעמק המצלבה ( זו לא היתה לטינית . ( ברור היה שהקיסר לא יישאר בעיר זמן ממושך . ואמנם , בשעות אחרי הצהרים של יום ההכתרה , נערכה כעין פגישת חירום של הקיסר עם הגורמים החשובים בממלכה , בעיקרו של ' בר עם מפקדי המסדרים הצבאיים וראשי מסע הצלב כמו פיטר דה רוש , ( Peter de Roche ) בישוף וינ ' _^ סטר ובישוף אקסטר . הקיסר הציע תוכנית של ביצור ירושלים , תוכנית חשובה מנקודת מבט קיסרית כהוכחה להצדקת מהלכיו הקודמים , וכמובן חשובה לעתידה הנוצרי של העיר . הוא דרש את השתתפות הגופים השונים בהוצאות שיקום הביצורים , שבוודאי לא נשאר מהם הרבה לאחר שלושה חורבנות . תשובת המסדרים לא ניתנה מייד , אולם הקיסר יצר בו במקום כעין קופת מלחמה ואליה העביר בכוח את המתנות שנתנו הצלבנים והצליינים לכנסיות בירושלים . חיש מהר הוצגה פעולה זו כהתגרות גלויה בכנסייה , ונזיר דומיניקאני , מטיף במחנה , חזר על החרם על הקיסר . . 1891 , p . 18 n . 59 Geschichle des fun / ten Kreuzzuges , Innsbruck על האיסור של הונוריוס השלישי , משנת , 1217 ראה : Romanorum ..., Graz 1927 , nos . 5575 , 5586 A . Potlhasl , RegestaPont ificium 5 כך על פי : . 324-327 riarum , ed . H . G . \\ evi \ eu ( RollsSeries , % A ) , II , pp . Roger of Wendover , / 70 r _« _//« w- ועיין גם : רריכט , עמ' 791 הערה . 1
|
|