|
|
עמוד:55
והנצרות , אלא שאף הפכה למוקד התנגשות של כוחות בתוך העולם הנוצרי עצמו — התנגשות בין הקיסרות והאפיפיורות . החל בשנת 1217 חיכו באירופה המערבית למסע צלב של פרידריך השני הוהנשטאו _? ן . ציפייה זו השפיעה לא מעט על גורל מסע הצלב שסקרנו , הידוע בשם מסע הצלב החמישי . אין זה מענייננו לסקור כאן את תולדות המריבה בה בין פרידריך השני והאפיפיור גךגוריוס התשיעי שקדמה למסע ואף לא נדון באירועים הקשורים בזמן שהותו _בא _^ ישראל . לענייננו חשובים רק היבטים מסוימים של העימות , שלא היה לו אלא קשר מועט לארץ ישראל והוא פרק בתחום המאבק בין האפיפיורות והקיסרות על ההגמוניה בעולם הנוצרי . המסע של פרידריך השני אינו מתפרש על פי התפתחויות הנובעות ממסע צלב . מהלכו ועיתויו היו תלויים במשא ומתן שהתנהל בין פרידריך השני , קיסר רומא ושליטה של גרמניה וסיציליה , ואלמלך אלכאמל , שליטה של מצרים . בקיץ , 1227 לאחר דחיות מרובות , שהציגו את הקיסר מתחמק מחובותיו ומהתל בראש העולם הנוצרי , האפיפיור , נתמלאו נמלי דרום איטליה צלבנים בדרכם לארץ ישראל . אולם ברגע האחרון נמנע הקיסר לצאת למזרח והאפיפיור גרגוריוס התשיעי התקיף הטיל עליו חרם . הגייסות שהפליגו בינתיים מאירופה והתרכזו בעכו חיפשו לעצמם כר פעולה זמני ; הכל האמינו שהקיסר יגיע בהקדם לארץ ישראל . בסוף אוקטובר 1228 הוחלט לבצר את קיסריה ואת יפו , ותוכנית זאת הוצגה כהכנה להתקדמות מעכו לירושלים . אלמלך אלמעטם , שהיה מודאג מריכוז הכוחות הצלבניים בעכו ומן השמועות שהגיעוהו ממצרים , פקד פעם נוספת — הפעם השלישית — לזרוע חורבן בשטחה של _px ישראל . בספטמבר או אוקטובר 1227 נחרבו כליל מבצרי הגליל , תבנין , צפת וכוכב הירדן , שכבר קודם נהרסו חלקית . עכשיו גם הושלמה עבודת ההרס של ביצורי ירושלים " . פעולת הרס זו כוונה הפעם לא רק נגד הצלבנים , אלא גם נגד אלכאמל במצרים ; לשליט סוריה נודע שאלכאמל נושא ונותן עם פרידריך ושהוא לוטש את עיניו לכיוון ארץ ישראל וסוריה . כבר בתחילת שנת 1227 נשלח איש סודו של אלכאמל , פח'ר אלדין יוסף , בשליחות סודית לסיציליה לבקש סיוע וברית עם פרידריך השני . מאז נמשך המשא ומתן בין שתי החצרות < פרידריך היה מיוצג על ידי תומאס רוזן אןי'ךה , ( Acerra ) העתיד לפקד על הצלבנים במסע הצלב של הקיסר . היו אלה סיכויים חדשים שנפתחו בפני העולם הנוצרי , שאיש לא חלם עליהם . היתה זו אפשרות ליטול תפקיד מכריע בהתמודדות בין יורשי צלאח אלדין — שליטי מצרים , דמשק ועראק . לפי השמועה , אלכאמל היה מוכן להעביר לפרידריך תמורת אותה ברית את כל השטח ממערב לירדן שהיה חלק ממדינת הצלבנים לשעבר . פרידריך , שהיה מודע לכך שאלכאמל מוותר על שטחים שלא היו בשליטתו הריאלית , שלח את ברנארד , בישוף _פאלרמו , אל אלמעטם בסוריה . משא ומתן זה התנהל בשעה שגדודי הצלבנים הראשונים הגיעו ארצה . אלא שבינתיים , בנובמבר , 1227 לאחר ההרס השלישי של ירושלים , מת אלמלך אלמעטם והוריש את שטחי סוריה וארץ ישראל לבנו , אלמלך אלנאצר דאוד . היורש הצעיר לא היה יכול לעמוד מול דודיו אלכאמל במצרים ואלאשךף בג'זירה , שמצא עתה פתח לנוע מנחלותיו המרוחקות בעראק לזירת סוריה מצרים . המשא ומתן של פרידריך השני התנהל עוד שנה שלמה טרם יצא הצי המלכותי , שגודלו היה 55 ראה : פראוור , תולדות , ב , עמ' . 167
|
|