|
|
עמוד:54
אולם בזה לא תמו אסונות העיר . באותה שנה ( 1219 ) נכבשה דמיאט בידי הפראנקים ונשארה בידם שלוש שנים , עד , 1221 שנה שבה כבר נפל צל המונגולים על סוריה והמחנות המוסלמיים הגיעו לשפל מעמדם . אלמלך אלמעטם , שנמצא במצרים , חזר לסוריה כדי להגן על דמשק , ובדרכו ציווה על הרס מחודש של ירושלים . הרס חדש זה אירע בין 8 בינואר ל 6 בפברואר « . 1220 בעקבות שני חורבנות אלה היתה העיר חרבה . מסופר שרק כנסיית הקבר , מסגדי הר הבית ומצודת העיר ' ) מגדל דויד ( ' נשארו על תלם . 'העיר הזאת , שבוצרה בשקדנות רבה , הפכה לעיר פרזות ומספר רב של תושבים הלך והתיישב במקומות אחרים , ' מסכם כרוניסטן ערבי . אחת מתוצאות הלוואי של קורבנות אלה היתה היעלמות הקהילה היהודית מירושלים . כבר אחרי ההרס הראשון התעוררו תקוות במחנה הצלבני לכיבוש העיר : 'והעיר הקדושה ירושלים , ' נאמר כאחד המכתבים ששוגרו מן המזרח לאירופה , 'לאחר שנסוגו ממנה הסךקנים ולאחר הרס חומותיה , אינה מיושבת עוד אלא על ידי "הסוריאנים" ( סורים נוצרים ) ונוצרים אחרים , ואין עוד אלא שהעם הנוצרי ( כלומר הפראנקים ) יעלה ביד חזקה ( או במספר גדול ) ויבצר את חומותיה . ' אלא שבינתיים איבדו הנוצרים את מאחזם בדמיאט וחזרו לממלכתם חפויי ראש , ושוב לא היה בכוחם לנצל את ההזדמנות להשתלט על העיר החרבה , שעמודי השיש שבה הובלו אחרי ההרס השני לדמשק . כפי שהתברר , פעולות ההרס הכפול בירושלים השפיעו אך מעט על גורל המחנות הלוחמים במצרים . בנובמבר 1219 נכבשה דמיאט , ולאחר שהתבססו הצלבנים בתוכה פתחו שני המחנות במשא ומתן . היה זה רגע של השפלה קשה ביותר למוסלמים . תמורת פינוי מצרים היה אלמלך אלכאמל מוכן למסור לצלבנים את כל ארץ ישראל המערבית , וירושלים בכללה . אולם במחנה הצלבני גברה עמדת הקיצונים , שתבעו אף את החזרת עבר הירדן ומבצריו , שהיו קו הקשר היבשתי החשוב בתוך נכסי בית איוב . ברגע מסוים הציע אלכאמל לצלבנים סכום ענק כפיצוי בעד מבצרי עבר הירדן , ואף הצעה זו נדחתה ; בראש הקיצונים עמד פלאגיוס , נציב האפיפיור , ומולו — הבארונים הצלבניים של _px ישראל . המשא ומתן שנכשל גרם גם השהייה בהחלטת הצלבנים לנוע ולהתקיף את קאהיר . מסע מפורסם זה נגד בירת מצרים באוגוסט 1221 נסתיים במפלה מוחצת לצלבנים . ירושלים היתה חרבה יותר ממקומות אחרים בארץ , והאוכלוסייה שנשארה בתוכה לפליטה היתה דלה ביותר . לעיר פרזות זו התחילו החיים חוזרים במקצת , אם כי ברור היה שבלי שיקום ביצוריה לא יהיה אפשר לחדש בה יישוב בעל משקל . ובינתיים , אותה ירושלים חרבה ומפורזת הועמדה שוב בראש מעייניה של הנצרות המערבית . לא זו בלבד שהועמדה כפרס עיקרי בהתנצחות שבין האסלאם 49 אבן אלאת'יר , עמ' . 119 50 אבו אלפידא _, 91 . ק . rhc H 0 r , 1 , באותו פרק זמן כותב כרוניסטן נוצרי מארץ הריין.- 'בשנת 1219 נחרבה מלכת הערים ירושלים , על ידי אלמלך אלמעטם , בנו של סיף אלדין אלמלך אלעאדל , מבחוץ ומבפנים ; חומותיה ומגדליה , חרץ ממסגד כיפת הסלע ומגדל דויד , הפכו לעיי מפולת . Geneve 1882 , p . 47 Crucesignatorem Rhenanorum , ed . R . Rohricht , Gesta . ' טקסטים מקבילים מרובים למדי ; ראה : פראוור , תולדות , ב , עמ' ' . 156 , 146 ראה להלן , בפרק על היישוב היהודי . 52 איגרת אגידיוס דה לואיס : _^ _nxD by 54 Tubingen 1894 , p . 254 Oliverus , Hiswria Damiatina _, ed . h . Hoogeweg _, 53 1891 , epistoia v _, p . 41 Geschkhte des funften Kreuzzuges , Innsbruck r . _Rohncht , studien _'QV p _, _rvnVin , _111 _K _1 _D / _, 7 _AT 7 _nbx _mv ואילך .
|
|