|
|
עמוד:46
אירופה הגיבה על נפילת ירושלים במסע צלב הנקרא 'השלישי' . ( 1192-1189 ) הציר שסביבו מתרכזים מאורעותיו העיקריים הם המצור הממושך על עכו וכיבושה מידי המוסלמים , ( 1191 ) התקדמות הצבא הצלבני המנצח מעכו דרומה , בראשות ריצ'רד לב הארי . העמידה את ירושלים בסכנת כיבוש נוצרי חדש . אחרי שהמוסלמים , שניסו למנוע את התקדמות האויב דרומה , הובסו על יד ארסוף , בא צלאח אלדין לידי הכרה שלא יוכל להגן על שני המקומות החזקים בדרום הארץ , אשקלון וירושלים , גם יחד . הוחלט , אפוא , להרוס את ביצורי אשקלון , 'מפתח ירושלים 12 , ' ולחזק את חומות עיר הקודש ולאגור צורכי אוכל וכלי מלחמה לעת המצור . בפיקוחו האישי של צלאח אלדין ובניו התקדם תיקון חומות ירושלים ובה בשעה התקרבו צבאותיו של ריצ'רד . בביצור העיר השתתפה כל האוכלוסייה כולה , לרבות אלפיים שבויים פראנקים שבמקום ; צלאח אלדין בכבודו ובעצמו הביא לבוני החומה אבנים באוכף סוסו . אפילו הובהלו סתתים מיוחדים ממוצול הרחוקה כדי להחיש את קצב העבודה . פעולות הביצור התרכזו במיוחד בקו התורפה הישן של העיר , מ'שער העמוד , ' הוא שער שכם ועד 'שער המחראב , ' הוא שער יפו " . הכנות צלאח אלדין היו מיותרות והבהלה שלא בזמנה . צבאות ריצ'רד לב הארי התפוררו והלכו . כאשר ניסו הצלבנים , בינואר , 1192 להתקדם מהשפלה בכיוון ירושלים , התנגדו לפעולה זו המסדרים הגדולים והפראנקים הארצישראליים . אלה סברו , כדברי הטמפלארים , שאפילו אם תיכבש ירושלים לא יהיה אפשר להחזיק בה מחוסר כוח אדם , כי העם משתוקק לסיים את המסע ולחזור לביתו . לאחר הפסקה חודשו פעולות המלחמה ומחנות הצלבנים הגיעו בסוף יוני לקרבת ירושלים . בהלה חדשה קמה בעיר . תיקון החומות הוחש וכל מעיינות המים שבסביבה הורעלו או נסתמו . אולם העיר ניצלה גם הפעם . בשל חילוקי דעות בין הצלבנים — והפעם אפילו ריצ'רד לא תמך ביותר ברעיון כיבוש העיר — הם נסוגו מבית נובא , או אולי אפילו מקלניה , לרמלה \ י המשא ומתן לשלום , אשר התנהל בעצלתיים במשך כל זמן פעולות האיבה , חודש עתה בתיווכו של אלעאדל , אחי צלאח אלדין . בספטמבר 1192 נכרת שלום רמלה , אשר תנאיו החזירו לצלבנים את רצועת החוף מבירות ועד יפו , כולל לוד ורמלה ; ירושלים נשארה בידי המוסלמים , אולם אושרה זכותם של הנוצרים לבקר באופן חופשי את מקומות קודשיהם . 16 קבוצות גדולות מצבא ריצ'רר באו עתה לבקר את ירושלים ונתקבלו בסבר פנים יפות על ידי האיובי — הכרוניקות הנוצריות אינן מוצאות די מלים כדי לרוממו . כנסיית הקבר נפתחה לעלייה לרגל , ולבקשת אחד המחנות של העולים לרגל הרשה הסלטאן לקבוע גם משמרת של כמרים לטיניים לצדם של הנוצרים הסוריים " . צלאח אלדין עשה כל אותו הזמן בירושלים ( מקום מושבו היה כנראה בבנייני ההוספיטאל לשעבר " , ( עד שעזב מתנגדו ריצ'רד , שהיה נועז יותר משהיה נבון , את חופי הארץ . עכשיו פנה ' - ' ראה : י' פראוור , 'אשקלון ורצועת אשקלון במדיניות הצלבנים , ' ארץ ישראל , ד ( תשט '' ז , ( עמ' . 243 [ , אבו שאמה , ה , עמ . 84 ' אבן _אלאת'יר ( עמ ( 56 ' מספר על תיקון החומה שדרכה כמעט פרץ צלאח אלדין לעיר ( כלומר , החומה הצפונית . ( ועוד הוא מספר שנחפר חפיר עמוק לחומה הקדמית , ושבנו של צלאח אלדין , אלאפצל , בנה את הביצורים מבאב _אלעמוד עד באב אלדחמה = ) שעד הרחמים ) — אבל הכוונה לבאב אלמחראב = ) שער יפו . ( לפי עמאד אלדין ( אצל אבו שאמה , ה , עמ' ( 83 נבנו חפיר וחומה שהקיפו את הר ציון וכך צורף שטח זה לעיר . בנייה זו נעשתה ערב הסכנה הפראנקית , אולם עיקרה היה בחורף , 1192 שעה שצלאח אלדין נמצא בעיר , והיא נמשכה בחלקה אחרי יציאתו . ראה להלן , הערה . 21 305 , _ק / f _ltini'rarium , בהא אלדין , עמ' ; 311-310 אבן אלאת'יר , עמ' . 60 י" בהא אלדין , עמ' I" itinerarium , p . 438 17 Itinerarium , p . 428 ; 344 בהא אלדין , עמ' . 85
|
|