|
|
עמוד:45
הבעיה המרכזית של העיר היתה יישובה מחדש לאחר יציאת הפראנקים מתוכה . נדמה שבניגוד לערי הצלבנים האחרות היתה אוכלוסיית ירושלים מורכבת ברובה מיוצאי אירופה . על מוסלמים ויהודים נאסרה הישיבה בעיר , אולם היה בתוכה יישוב נוצרי מזרחי , ומקור קופטי אף טוען שמספר ה'סורים' ( כלומר , נוצרים יווניים אורתודוקסיים או מונופיסיטיים ) בעיר היה גדול ממספר הפראנקים . קשה , כמובן , להכריע בנידון , אולם העניין נראה כגוזמה , אם כי מספרם היה גדול ושכונה שלמה נושבה על ידם . בנוסף על כך נמצאו בעיר ארמנים וגיאורגים . צלאח אלדין ניסה , כזכור , להעביר אוכלוסייה נוצרית זו לצדו , אם כי ספק הוא אם אמנם בגדה בצלבנים . שיר ארמני שחובר על נפילת ירושלים מוכיח על רגש תמיכה מובהק בצלבנים שהיה בקרב הארמנים . לגבי אוכלוסייה _נוצרית מזרחית זו נקבע הסדר מיוחד בשעת כיבוש צלאח אלדין . המשפטן ' ) פקיה ( ' עיסא אלהכארי מצא את הנוסחה שעל פיה ישלמו נוצרים אלה דמי פדיון , אולם תמורת תשלום מס הגולגולת , הג'זיה , יוכלו להישאר לבטח בעיר ואף יחזיקו ברכושם . 'אלפי נוצרים , ' מספר עמאד אלדין , 'נשארו בירושלים ובמחוזה . הם פנו לעבודה , נטעו מטעים ותקעו כלונסאות כרם וסמוך לאחר מכן אספו את הפירות והירקות . ' בהסדר זה היה משום חזרה אל 'סטאטוס קוו אנטה . ' הכיבוש הצלבני נתפס על ידי השלטונות המוסלמיים כפרשה חולפת , ונוצרי המזרח חזרו למעמד של ך'מים , בני חסות של המדינה המוסלמית , שנפשם ורכושם מובטחים על ידי השליט ועל ידי חוק האסלאם בתמורה לתשלום מס הגולגולת . לפי אותו ההסדר עברה שמירת כנסיית הקבר ועבודת פולחנה לבעליה מלפני בוא הצלבנים , הם היוונים אורתודוקסים , ולעדה הלטינית ניתן להחזיק בתוכה ארבעה כמרים בלבד . לפי ידיעה אחת , שאיננה ברורה די צורכה , שילמו הנוצרים המזרחיים כעד זכותם לכנסיית הקבר סך שנתי של 40 אלף דינרי זהב . כדי לעמוד בכך דרשו נוצרים אלה מכל מבקר ועולה רגל תשלום של מטבע זהב . אם נדרש תשלום כזה על ידי צלאח אלדין בכלל , הרי הוא התבטל במשך הזמן וכנסיית הקבר חזרה למרות הפטריארך היווני של העיר , נושא משרה כנסייתית שלא נראה בעיר מאז כבשוה הצלבנים . אולם הנוצרים המזרחיים לא מילאו את העיר , ובוודאי לא היה בכך כל עניין לצלאח אלדין . התיישבות היהודים בתוכה ( ראה להלן ) תרמה אף היא את תרומתה , אולם הפעולה העיקרית היתה התיישבותם של המוסלמים , שאין לנו די פרטים עליה . תושבים חדשים אלה , שמספר אנשי הדת ביניהם לא היה מועט , הם אשר קנו , ביחד עם הנוצרים המזרחיים , כפי שמסופר בפירוט , את המיטלטלים של הצלבנים העוזבים ואת בתי העיר , שהיו ברובם ריקים מכל תושב . העיר תישאר מעתה ולמשך 42 שנה תחת שלטון צלאח אלדין וצאצאיו . במכלול פעולות אלה של איסלום העיר יש להזכיר עובדה פחות ידועה , והיא שצלאח אלדין אסר על נוצרים להיכנס להר הבית תחת עונש מוות או קבלת האסלאם . איסור זה , שהורחב ( אם לא היה קיים מלכתחילה ) על היהודים , נשאר בתוקפו מאות שנים . כתובות מתאימות נקבעו בסביבות הר הבית , ואפשר ששריד של אחת מהן נמצא במקום שבו נקבעה שתים עשרה מאות שנה לפני כן כתובת שאסרה על הנוכרים בעונש מוות להיכנס להר הבית , בסוף ימיו של בית שני " . 9 השיר נכתב על ידי גריגורי דגא , . 272 ff . RHCHArm _, I , pp . נשתמרו גם שני שירים דומים , כתובים סורית על ידי נסטוריאנים : zdmg , xxvn ( 1873 ) , p . 489 10 עמאד אלדין , אצל אבו שאמה , ד , עמ' '' . 340 שרידי הכתובת של אלמלך אלמעטם עיסא משנת 610 להגירה ( 1213 / 4 = ) מצויים ליד באב אלעתם ; ראה : cia , 2 , no . 162 , p . 88
|
|