|
|
עמוד:35
הבירה מן החוף . מהומה ופחד אחזו את ירושלים . המגינים וחיל המצב שבעיר היו מועטים , שכן רוב נושאי הנשק שהו הרחק ממנה : חלקם היה בסוריה וחלקם הצטרף אל המלך באלדוין הרביעי , אשר אץ להגן על אשקלון והסתגר בתוכה ( נובמבר . ( 1174 תושבי הבירה התחילו אורזים את הניתן לטלטול , כדי להביאו אתם למקום מבטחים ולמצוא מחסה במצודת העיר . מסופר שבבית החולים של מסדר ההוספיטאלרים הורדו חולים ממיטותיהם כדי להתפלל עם אבירי המסדר . למזלם של הצלבנים עלה בידי אחד מגדודיהם להתקיף את המאסף המוסלמי , שעליו פקד צלאח אלדין בכבודו ובעצמו , ליד תל גזר ' ) _מונז'יסאר' [ Montgisard ] בפי הצלבנים . ( באלדוין הרביעי מלך ירושלים ובאלדוין ד'איבלן אדון רמלה , בראש גדודיהם , עם גדודי הטמפלארים , הנחילו לצלאח אלדין את אחת ממפלותיו הקשות ביותר ואולי אף הקשה ביותר . קרב זה 25 ) בנובמבר ( 1174 ומפלת צלאח אלדין ומנוסחו למצרים הצילו את ירושלים , אנ וכך דחו את פעולות צלאח אלדין נגד ממלכת הצלבנים כמעט בעשר שנים תמימות . מאורעות אלה הוכיחו לצלבנים שביטחונם בביצורי בירתם מופרז . חומות ירושלים נמצאו במצב של הרס והזנחה . כדי לעמוד בפרץ החליטה מועצת הכארונים בתחילת 1178 לגבות מס שנתי מיוחד מגדולי הכנסייה והאצילים החילוניים לחיזוק חרמות העיר . בכך ראו את מילוי דברי הכתוב ( תהלים נא כ : _< 'היטיבה ברצונך את ציון , תבנה חומות ירושלמי " . בסוף ימיו של באלדוין הרביעי שוב נתפרדה ירושלים מהדומינה המלכותית . מחלת המלך הלכה והתגברה . גיסו , בעל אחותו סיביל , גי דה ליזיניאן ( Guy de Lusignan ) מונה לעוצר המדינה , והוחלף לאחר מכן בריימונד רוזן טריפולי . לבאלדוין נשאר התואר 'מלך' ולרשותו הועמדה העיר ירושלים והכנסה של 10 אלפים ביזאנטים מנכסי המלכות "' . אולם סידור זה לא השביע את כל הרצונות וסוף ימיו של באלדוין הרביעי ויורשו באלדוין החמישי ( בן אחותו , ( מלך ינוקא , מלאו מריבות בין סיעות הבארונים השונות , ששאפו להבטיח את כס המלכות למועמדיהן . מצד אחד ניצב העוצר , רוזן טריפולי , שנישואיו עשוהו גם לנסיך הגליל , על בירתו טבריה , ומצד שני העוצר לשעבר ותובע הכתר גי דה ליזיניאן . התומך העיקרי של גי דה ליזיניאן ואשתו סיביל היה הנסיך ז'וסלן , ( Josceiin ) שאיבד את נסיכותו כאךסה והשתקע כמלכות ירושלים . מריבה זו עתידה היתה להחיש את מפלת הממלכה . אולם בתחילת שנות השמונים הוכיחה הממלכה לא רק כוח עמידה , אלא אף כוח תמרון מסוים במסגרת הקשה של מפת הניצחונות של צלאח אלדין , אף אם נוצרו מפלגות יריבות , שהאחת ייצגה חוגים בחצר המלוכה ואלה נתנו את תמיכתם לגי דה ליזיניאן , שעה שהמפלגה שמנגד ייצגה את גדולי המלוכה , את משפחות האריסטוקרטיה המקומית . באלדוין הרביעי המצורע , שהרגיש כי ימיו ספורים , ניסה להבטיח את העברת הכתר ואת רציפות השלטון בממלכה . הוא עמד בפני לחצים פנימיים שגרמו לו לעתים לשנות את דעתו . כך , בשנת , 1183 לאחר שצלאח אלדין פלש דרך עבר הירדן , התקיף את בית שאן וחדר לעמק יזרעאל , הצליחו A שם שם , . 22-21 על נסיבות המסע לסוריה ראה : פראוור , תולדות , א , עמ' 443 ואילך . פרטים על המאורעות בירושלים : ויליאם מצור כא , ; 24-22 ארנול , . 25 מן הצד המוסלמי מובאת עדותו של צלאח אלדין על ידי אבו שאמה , ד , עמ' 189-186 , וראה : אבן אלאתייר , עמ' . 628-627 על ההוספיטאלרים ראה בתעודה שפרסם GeschkhtederKreuzzuge , BerUn \ X _74 _. \\ , pp . \ 27- a . Rohricht , Btiuage zur א 2 ו '' ויליאם מצור כא , ? * ' . 25 ויליאם מצור בב 25 ארנול -117או , ; , . 1
|
|