שלטון הצלבנים, 1187-1099

עמוד:34

ירושלים שוב לא הועמדה בסכנת פלישת אויב מבחוץ עד הופעת גיסות צלאח אלדין לפני שעריה . לעומת זאת , כיאה לבירה , היתה לא פעם לזירת התנגשות של כוחות פוליטיים שפעלו בתוכה , בשנות החמישים של המאה הי"ב נתחרחר ריב אשר הבשיל פירוד לבבות בין תושבי העיר וכמעט גרם מהפכה במדינה , משנת 1152 נמצאה הדומינה המלכותית מחולקת לשנים . בפסחא של שנה זו , משהגיע באלדוין השלישי לפרקו והוכתר למלך , קיבלה אמו , המלכה מליסנךה , אשר ניהלה את העוצרות מאז מות בעלה , את עיר הבירה ירושלים ואת העיר שכם לנחלה , בעוד שהמלך החזיק בצור ובעכו . הכתרת המלך וחלוקת הדומינה המלכותית שבאה בעקבותיה לא היו לרצון לאשה השאפתנית ובעלת רצון הברזל אשר ניהלה עד אז את ענייני המדינה . 24 הסכמתה מאונס לסידור זה לא שיככה את המתיחות ובאלדוין בנה , בהישענו על חלק מאצילי המדינה , שונאי מנסה דה היירז' , ( Hierge Menasse de ) שהיה מפקד הצבא המלכותי , _קונטאןל , ( Connetabie ) וכנראה גם מאהב של המלכה , התקיף את נכסי אמו . מליסנדה , אשר מתנותיה המרובות לאנשי הכנסייה הבטיחו לה את תמיכתם , נמלטה עם אציליה לירושלים ובאלדוין כבש את שכם והתקרב לעיר הבירה . ברגע זה בגד חלק מהאצילים כמלכה ועבר לצד המלך , וכך עשו גם בורגני ירושלים , אשר פתחו את שערי העיר . המלכה נמלטה למצודת העיר והמלך שם מצור עליה . כמה ימים נמשך קרב של ממש סביב המצודה , תוך שימוש כבליסטראות , עד שבתיווכם של אצילים מספר הגיעו הצדדים לידי הסכם . המלכה ויתרה על ירושלים והסתפקה כשכם בלבד וירושלים חזרה לדומינה המלכותית . ' כעשרים שנה אין כל ידיעות על מאורעות מיוחדים בעיר , עד אשר מריבה חדשה , דומה בנסיבותיה לזו של מליסנדה ובאלדוין , פילגה את העיר ואתה את הממלכה . לאחר מות המלך אמלריך בשנת 1174 נמצאה העוצרות בידי אחד מרבי המדינה , מילון די פלאנסי , ( Milon de Piancy ) אפוטרופסו של המלך הינוקא כאלדוין ( לימים ; הרביעי ) המצורע . בגלל מחלת המלך היתה העוצרות נתח הראוי להתכבד בו , שהרי יכלה במסיבות אלה להפוך בקלות לשלטון של צמיתות . לא ייפלא , אפוא , שהעוצרות נתבעה גם על ידי מפלגה יריבה , שבראשה עמד ריימונד השלישי , רוזן טריפולי , שאר בשרו של המלך . 26 לדעת ההיסטוריון הצלבני בן הזמן ויליאם מצור ( החשוד בעניין זה במשוא פנים , ( היתה זאת מפלגת הרוב במלוכה . סופם של החיכוכים האלה היה להגיע לידי הכרעה בירושלים . מטבע הדברים היה בעל ההשפעה והכוח כעיר מפקד המבצר , אחד רוארד , ( Rohard ) מאצילי המדינה , מקורב למשפחה הגדולה של בית איבלן , ( ibelin ) אשר נעשה עתה לכלי שרת בידי מילון . קשה לשער לאן היתה מביאה המחלוקת לולא נרצח מילון על ידי מתנגדיו בעכו ומועצת הבארונים מסרה את העוצרות לידי ריימונד . ובינתיים התחילו עננים שחורים מכסים את שמי המדינה . שמו של צלאח אלדין , אשר התחיל מכתר את מדינות הצלבנים , התבלט והלך , והוא כבש את ערי סוריה אחת לאחת , כשהוא מבסס את כוחו על שליטתו במצרים . בשנת 1177 הרגישה גם ירושלים את רופפות עמדתה . בשעה שצבא הצלבנים היה עסוק במצור על חאךם ( בצפון סוריה , ( כמאמץ לשבור את מהלכי צלאח אלדין , נחשפה ירושלים להתקפה , וצלאח _אלדין הגיח פתאום ממצרים דרך מדבר סיני . פעולה מהירה של הצלבנים , שחלק ניכר של כוחם נמצא בסוריה , ושל הטמפלארים מנעה את כיבושם של מבצר ךארום ( דיר אלבלח , ( עזה ואשקלון , שעמדו בדרכו של צלאח אלדין , אך זה שרף את לוד ואת רמלה וניתק את 24 ויליאם מצור יז , . 9 י שם יז , . 14

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר