מבוא: יהודים בעיני עצמם ובעיני אחרים

עמוד:11

בו גם התעלמות מסוימת ממוקדי הכוח הממשיים בחברה , מעצמתו של השלטון , ממשקלם של קברניטי המשק , או מיוקרתו של קבוצות העילית . בוודאי שהתפיסה השוויונית זרה לחלוטין לחברות המבוססות מעיקרן על הבדלים מובהקים בין מעמדות . בחברה המעמדית היוו היהודים שדרה אחת מתוך מערכת מפוצלת , לצדה של המלוכה , האצולה , הכמורה , העיר והאיכרות . היהודים התאפיינו בכך , שהיו בעת ובעונה אחת גם קבוצה אתנית , גם קהילה דתית תרבותית וגם מעמד סוציו כלכלי נבדל . חפיפה זו קבעה את מעמדם בחברה : היא הרבתה אמנם את שטחי החיכוך שבינם לבין הקבוצות האחרות , אך הניחה מקום גם לסוגים שונים של שיתוף פעולה עמן . אין ספק , שהשפה המשמשת אותנו להעברת מסרים עלולה להכשילנו , אלא אם כן נשכיל לפתח תובנה אל מה שמעבר למלים . הנה , לדוגמה , לשון "שכנות" ו אף שישנם גם שכנים רעים , עשוי ביטוי זה משום מה לעורר רושם , כאילו מדובר בשכנות טובה דווקא . אין צריך לומר , ששכנים יכולים לחיות אלה בצד אלה מתוך ניכור , או באדישות גמורה לגורל הזולת . אמנם קורה לעתים , שההכרות בין שכנים עשויה לקרבם ולהרגיל אותם לכבד זה את זה . אולי ניתן אף לקוות , שהאנושיות המשותפת תגבר על המפריד בין בני אדם זרים זה לזה , בעלי רקע שונה . כל זה אמור בחברה חופשית , שבה אדם רשאי לעקור ממקומו , על פי רצונו ובהתאם לאמצעים שברשותו . וודאי לא כך בעולם שהגביל או מנע את הניעות בין בני האדם . בתוך עולם סטטי וסגור זה , היוו היהודים גורם דינמי , אם כרוכלים המחזרים על הפתחים ומציעים את מרכולתם לתושבים , ואם כמתרגמים מלשון ללשון ומתווכים בין תרבויות רחוקות זו מזו . היהודים פעלו כיזמים בחברה המתפרנסת מן הקרקע , ובחלקם נפל התפקיד הבזוי לעסוק בענייני כספים . קשרי הפזורה היהודית היוו מעין רשת בינלאומית , ששימשה אותם ואת זולתם . עם זאת הייתה כל קהילה נטועה במקומה , חייתה את חיי הסביבה ופירשה את המסורת היהודית על פי דרכה . במשך דורות למדו היהודים לחיות בעת ובעונה אחת בשתי תרבויות ' להיות בני המקום ועם זה גם להוות חריגים . אפשר לומר בלא גוזמה , שהם הקדימו את זמנם והיו במובנים רבים חלוצי המודרניות . העולם המודרני כאילו נוצר בשבילם הרי זה מכבר שימשו גורם עירוני זריז , יודע קרוא וכתוב , מרושת היטב ובעל יוזמה . יהודים רבים היו להוטים להיסחף בשטף החיים המודרניים , לנצל את כישוריהם , להוכיח את עצמם , ולהתקבל בחברה הסובבת . השמרנות המסורתית של היהודים פינתה את מקומה לחדשנות נועזת בכל התחומים . שכניהם , לעומת זאת , נכנסו בשערי המודרניות בצעדים מהוססים , נדהמים לא פעם מן התעוזה של היהודים , חסרי המעצורים , לכאורה . יהודים בלטו בקרב מאיצי המודרניזציה לגוניה . השמרנים מקרב הרוב התייחסו באי רצון כלפי החדשנות וייחסו אותה בעיקר לחריגים . חסידי המודרניות , כנגד זה , באו לא פעם מקךב מתחריהם של היהודים ; הם הסתייגו מן התווית היהודית שהוטבעה על המודרניזציה . להלכה יכול היה היהודי המודרני לבחור לעצמו את הזהות הרצויה לו י להיות חלק מן הרוב , לתמוך במשטר הקיים , להצטרף לכנסייה השלטת ו או אף לשאוף למהפכה " , לרדת אל העם » ולמרוד בדת . אך כל הזהויות האלה , מימין ומשמאל , לא היה בהן כדי למחוק את זכר הזהות היהודית הקודמת . אם בעבר חיו היהודים בעת ובעונה אחת בשתי תרבויות , שלהם ושל סביבתם , בא שוויון הזכויות ופיצל את הנאמנויות שלהם . עכשיו היה מקום לסוגים שונים של יהדות , וחלה התרחקות בין יהודי ליהודי . נשברה האחדות הישנה של עם מעמד דת . להלכה נקרא

ספרית פועלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר