הקדמה מתודולוגית המקורות על רבי יהודה הנשיא

עמוד:12

( אגדה , ( שכוונתו היתה למשוך את לב העם לתורה ולמידותיה . גם בשל אופיה האסוציאטיבי והאנקדוטי של הספרות התלמודית אין מקום לצפות למצוא בה תמונה ברורה ומקיפה של המציאות ההיסטורית , ובוודאי שאין לחפש בה גישה היסטורית מדעית to , שמטרתה לשמר למען הדורות הבאים מידע על "מה שבאמת קרה . " בספרות התלמודית מצויות עדויות בנות זמנו של רבי יהודה הנשיא בצד עדויות אנכרוניסטיות העוסקות בו , ובצד עדויות המנסות לפתור באופן היסטוריוסופי שאלות הקשורות בדמותו ובפועלו . בכל העדויות הללו היתה עשויה לפעול ידו של עורך מאוחר , אשר ימי רבי יהודה הנשיא כבר היו עבורו היסטוריה רחוקה ועלומה . גם כאשר מימרה מיוחסת לחכם מסוים , אין ודאות שהיא אכן נאמרה על ידו , שכן העורכים נטלו לעצמם מידה של חופש וייחסו מימרות לחכמים שכלל אינם בעליהן . מכאן שאין להסתייע בשמות החכמים ככלי אולטימטיבי לתארוך מימרה , וממילא נפגמת האפשרות לעצב ביוגרפיה של רבי יהודה הנשיא על פי המימרות המיוחסות לו בספרות התלמודית . מצויה גישה במחקר הטוענת כי בניתוח מעשי חכמים הכלולים ביצירה התלמודית , יד הספרות היא על העליונה . הסיפור התלמודי אינו מתאר רצף של אירועים היסטוריים , אלא משמר אנקדוטות המתייחסות למקרים בודדים . אין בו היסטוריה רציפה , אלא תיאור מאורעות מוגבלים המובנים מתוך עצמם . לא זו בלבד , אלא שעל חלק מהמאורעות מצויות מסורות שונות ואף מנוגדות כתוצאה מכך שמוסרי הדברים נתנו לדמיונם חופש לעצב מחדש את מה שקיבלו מידי אחרים . הווה אומר , על ההיסטוריון להתייחס למעשי חכמים אלה בתור ספרות , הנוטלת מעצם טיבה חופש לעצמה בתיאורים הגלומים בה , ומשום כך אין להם ערך לחקר ההיסטוריה , שמעצם טיבו אמור לדייק ולהסתמך על עובדות . גישה אחרת , המתפתחת בעשרות השנים האחרונות בעיקר בארצות הברית ובאירופה , מבקרת בחריפות את השיטה הרווחת בישראל לשם הסקת משמעות היסטורית מהמקורות התלמודיים . הגישה הזו טוענת שכדי שיהיה ניתן להסתמך על הספרות התלמודית בתור מקור לחקר ההיסטוריה , יש לדון בכל אחת מהעדויות הנזכרות בה לעצמה , לרדת לפרטי פרטיה ולבחון אם היא בעלת משמעות היסטורית . לכאורה , גישה זו מצטיינת בדיוקה המדעי , וידה רב לה בניתוץ הספקולציות שאפיינו את המחקר שקדם לה , אשר נטה להסתמך על הספרות התלמודית בתור מקור היסטורי , או למצוא בה גרעינים היסטוריים . אולם חולשתה נובעת מכך שהיא מתעלמת מהתמונה שבכל זאת עשויה לעלות מבדיקת המקורות כמכלול אחד , מכלול היוצר מסה קריטית של חומר , כך שבסופו

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר