פרק ראשון תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה

עמוד:12

להם שהם אינם שייכים עוד לתקופת הסבוראים אלא לתקופה חדשה , שנודעה במרוצת הזמן בשם "תקופת הגאונים . " עם זאת , יש לציין שידיעותינו לגבי מאתיים השנים הראשונות ( לערך ) של תקופת הגאונים מצומצמות ביותר , ומלבד שמות הגאונים שמספק רב שרירא באיגרתו אנו יודעים מעט מאוד על יהדות בבל וארץ ישראל , ובכלל זה על הגאונים וישיבותיהם , לפני אמצע המאה השמינית לספירה . באמצע אותה " תקופת ערפל" חלו שינויים מרחיקי לכת במסגרת המדינית והתרבותית שבה פעלו אנשי בבל וארץ ישראל , בעקבות הגל הגדול של כיבושי האסלאם במאה השביעית לספירה . עד תקופה זו חיו יהודי בבל תחת שלטון השושלת הססאנית שמוצאה מאיראן ודתה זורואסטרית , ויהודי ארץ ישראל תחת שלטון ביזנטי שדתו נוצרית ; אך בעקבות מסעי הכיבוש של המוסלמים , שהוכתרו בהצלחה מדהימה , נוצר מצב חדש : כתשעים אחוז מכלל היהודים בעולם - ובכללם יהודי בבל , פרס , ארץ ישראל , לבנון , סוריה וצפון אפריקה - נמצאו תחת שלטון מוסלמי ובעולם תרבותי ששפתו ערבית . המהפך הזה הביא בעקבותיו הזדמנויות ואתגרים חדשים לרוב . למשל , תופעת המרת הדת הייתה שכיחה הרבה יותר תחת הדת החדשה , ששאפה לצרף לשורותיה את מרב התושבים המצויים בשלטונה , מאשר תחת דת פרטיקולרית מאוד כמו הדת הזורואסטרית . במקרים מסוימים פעלו המומרים מתוך רצון לשפר את מצבם האישי , בין אם שאפו לזכות במשרות בכירות במערכת השלטונית ובין אם הרגישו מקופחים במסגרת היהודית ( למשל במקרה של נשים שרצו להיפרד מבעליהן ולא הצליחו לקבל את הגט המיוחל . ( אולם מעבר לשיקולים מעשיים כאלה , אין ספק שהתרבות שהתפתחה בעולם המוסלמי , בשיתוף עם מיעוטים דתיים ובראשם הנוצרים , השפיעה במידה רבה על שכבות שלמות של האוכלוסיה היהודית שבתוכה . החשיפה לתרבות חדשה , דינמית ובעלת שאיפות אוניברסליות , שגם ידעה לתווך בין העולם בן זמנה לבין העולם היווני העתיק באמצעות תרגומים ועיבודים של יצירות קדומות , שינתה במידה ניכרת את הלכי הרוח ואת דרכי החשיבה של יהודי המזרח התיכון . חשיפה זו סיפקה , מצר אחר , הזדמנויות רבות להעשרת העולם התרבותי של היהודים ובני מיעוטים אחרים , אך מצד שני , היא הציבה אתגר גדול לאנשי האליטה היהודית הנאמנים לדתם ולמורשתם התרבותית . עליהם היה לבדוק כיצד ובאיזו מידה ניתן לשלב בין העולמות בלי לפגוע בקודשי היהדות , ולהיאבק על נפש המאמינים ה " פשוטים " יותר , שרבים מהם נמשכו אחרי התרבות השלטת במידה זו או אחרת , וחלקם התחיל לפקפק

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר