|
|
עמוד:11
עצמות . " יותר משיש בדברים כדי לשקף יחס אמביוולנטי כלפי הדריאנוס , יש בהם כדי לבטא את התסכול והזעם שנגרמו לעם כתוצאה ממהלכיו המדיניים של הדריאנוס . ראשית תקופתו של הדריאנוס היתה מלווה בשורה של צעדים שהסבו אופטימיות לעם ועוררו את תקוותיו . הוא ציוה להוציא להורג את לוסיוס קויאטוס , תמך ביהודי אלכסנדריה ששרדו לאחר מרד התפוצות , יצר את הרושם שהוא מתעניין ביהדות , ויתכן שאף הבטיח לבנות את ירושלים בתור עיר יהודית . סביר להניח כי מלכתחילה היו הציפיות שלא במקומן , כמו הריגתו של קויאטוס , שהיתה תוצאה של תככיו המדיניים ושלא היתה קשורה לאכזריותו כלפי יהודים . מובן , איפוא , כי כאשר נתברר שירושלים נבנית כעיר נוכרית ובמקום בית המקדש , שקיוו להקמתו , יוקם מקדש לזאוס — גררו הדברים רגשות עזים של תסכול , מרירות והתמרמרות , שהציתו את אש המרד . ניתוח המקורות המועטים , המתייחסים לימים שבין מרד למרד , בשילוב הממצא הארכיאולוגי , יש בהם כדי לקרב את המחקר להבנה חלקית של הקודמות למרד בר כוכבא . מתברר כי כבר בימים שבין מרד למרד היו תופעות של גזרור נגד השלטון הרומי , אשר יתכן כי יש לחפש את ראשיתן בימי "פולמוס של קיטוס" עצמם . הדריאנוס מצידו החל כבר בשלב מוקדם לנסות לדכא תופעות אלה ולמונען . הדברים באים לידי ביטוי בארגון ההנהגה העירונית של טבריה וצפורי , ערי הגליל המרכזיות , בשיגור לגיון לארץ ישראל בנוסף על הלגיון העשירי ששכן בירושלים , ובהקמת מחנות וסלילת כבישים לשימושן של יחידות הצבא . ככל הנראה ניתן לקבוע את עיתוין של פעולות אלה כבר לשנותיו הראשונות של הדריאנוס . על כך יעידו מטבע העיר טבריה , שהוטבע בשנת 101 למניין העיר 119 / 120 ) לספירה ) שמצוי עליו מקדשו של זאוס הנחשב להדרינאון , ואבני המיל משנת 120 לספירה , המצויות על הכבישים : לגיו צפורי ועכו צפורי . לגיו עצמה = ) כפר עותנאי ) שבסביבת מגידו , שימשה כמחנהו העיקרי של הלגיון הנוסף שהובא לארץ על ידי הדריאנוס . היהודים , תושבי טבריה וצפורי , עברו כנראה בשתיקה על מעשיו של הדריאנוס , ויתכן של" תקיפים" שביניהם , אשר חלקם היו חברי מוסדות ההנהגה העירוניים , היו הדברים אפילו לרצון . יהודים אלה היו בעלי נטיות להתבוללות , ובתוכם נכללו ה"משוכים , " היינו , אנשים שמשכו את מילתם על מנת שייראו בערלים . סביר להניח כי העדר ההתנגדות בטבריה ובצפורי , ואולי אפילו גילויי שביעות רצון מצד אותם תקיפים , עודדו את הדריאנוס לנסות ולהפוך את ירושלים לעיר אלילית עם מקדש לזאוס . יחד עם זאת , תהיה זאת פשטנות יתר לטעון כי הדריאנוס לא הבין שהוא פוגע במעשה זה ביהדות , ולהניח כי כל שנתכוון לו לא היה אלא לממש את התהליך הידוע משאר פרובינקיות , לפיו בצידו של בסיס צבאי מתפתח ישוב המקבל לעיתים זכויות של עיר . אין להניח כי הדריאנוס , אשר הירבה במסעות והיה תאב דעת , לא הבין שהוא פוגע ביהדות , ולעומת זאת , בניית עיר מסביב לבסיס צבאי , היוצרת מצב שבו שוכן לגיון בתוך קולוניה רומית , כפי שאירע בירושלים , הוא מקרה TW במינו בתולדות רומא . הקמתה של ירושלים כעיר אלילית היתה הסיבה העיקרית למרד בר כוכבא . יש לציין כי הביצוע המלא של בנייה זו היה רק לאחר המרד , שכן בזמן המרד נפלה ירושלים בידי המורדים , והללו ודאי לא הותירו בה זכר למעשי הבנייה הרומיים . יתכן שסיבה נוספת למרד בר כוכבא היתה הטלת איסור על ברית מילה . המקורות אינם מאפשרים הכרעה ברורה בשאלה אם איסור המילה קדם למרד בר כוכבא או נגזר לראשונה אחרי המרד , במסגרת גזירות השמד .
|
|