ראשית תמורה ביחסה של החברה האירופית ליהודים מאת שמואל אינגר

עמוד:13

5 הרבה " ואף גירושים . על התסיסה הדתית ששררה אז ועל תוצאותיה החמורות בשביל היהודים מעידה העובדה כי בהשפעתן של תמותת מקומיות ומריבות דתיות ניסו גורמים שונים — רובם קתוליים — בגרמניה ובאיטליה למשוך יהודים מומרים לפולמוס חברתי דתי נגד היהודים ולעורר בכך רגשות איבה נגדם . במאה הט"ז זכתה הספרות האנטי יהודית לתפוצה נרחבת , במיוחד בגרמניה , ונצטרפו לכך כמה גורמים : יתר תעמולה , שמקורה יהודים מומרים , היוקרה הרבה של התיאולוגים באותם הימים , וכן התפשטות הדפוס . לקראת סוף המאה התפשטה ספתת זו גם בפולין / עובדה זו השפיעה במידה רבה על הלכי המחשבה באירופה , ואין להשתומם שבסוף אותה מאה אנו מוצאים גם בספרות היפה האנגלית והגרמנית יצירות בעלות אופי אנטי יהודי מובהק . אין זה מקרה ש"היהודי ממאלטה" 8 למארל 1 ו"הסוחר מוונציה" לשקספיר ראו אור באותם הימים . למעשה גברו במאה הט"ז מגמות השנאה והדחייה שהיו מושרשות בחברה האירופית עוד קודם לכן . ואולם , כאמור , הרפורמציה בתחילתה היתה לה השפעה מסוימת לשינוי היחס אל היהודים . קבוצות רבות מבין הפרוטסטאנטים ראו בכתבי הקודש מקור ראשי לסמכות דתית וכן החלו להתעניין יותר ויותר בתנ"ך , במסורת היהודית ובפירושים היהודיים ונוצר מגע הדוק יותר בין תיאולוגים ומלומדים נוצרים ובין חכמי דת יהודים . במאה הט"ז גדלה מידת ההערכה לספרות העברית ולמסורת היהודית , הערכה שאת עקבותיה ניתן היה לגלות 4 למשל שריפת ספרים עבריים , הקמת גיטאות והשמעת דרשות נוצריות בבתי הכנסת באיטליה בשנות ה 50 של המאה הט"ז 5 . the Jews of Italy ( 1946 ) , ch . VII c . Roth , The History of — כגון הגירוש מסאכסוניה ב 1536 ומבוהמיה ב 1541 וב . 1557 תאור מפורט של הגירוש מבוהמיה ב 1541 ראה במאמרו של ש . שטיינהרץ ב"ציון , " כרך ט"ו , ( 1950 ) עמ' 6 . 92—70 ראה . Deutschland , II ( 1888 ) , 308—374 16 . Jahrhunderts , Zeitschrift fiir die Geschichte der Juden in Ludwig Geiger , Die Juden und die deutsche Literatur des : 1 ראה 8 . XV-XVII w . ( 1914 ) , 40-50 K . Bartoszewicz , Antysemityzm w Iiteraturze Polskiej : ביחס לגרמניה ראה גייגר כנ"ל עמ' . 368—346 על אנגליה ראה , The Jew in the Literature of England ( I 960 ) M . F . Modder , : עמ' , 28—19 וכן שפע הכתבים ברשימה הביבליוגרפית שם . ראוי לציין כי מדוזותיהם של טרלו ושקספיר הוצגו כבר בתחילת המאה ה 17 על הבמה הגרמנית .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר