פתח דבר

עמוד:10

הקבוצות השונות במחנה זה מסתייג ממנו או מחלק מתכניו ואיננו תומך בו . יתר על כן , תהליך זה מנוגד למגמות ההיבדלות וההסתגרות שממשיכות לאפיין את הרטוריקה החרדית הרשמית . המחקר , שספר זה מביא את ממצאיו , התנהל במשך יותר מעשר שנים . הוא החל כאשר גרתי כסטודנט בשכונת "מקור ברוך" בירושלים בין השנים . 1995-1991 התמורות ההיםטוריות דמוגרפיות שעברו על שכונה זו וקרבתה לשכונות החרדיות הוותיקות של מרכז העיר ירושלים הביאו אותי לפקוד מאות דרשות והרצאות שהתקיימו במהלך ימות השבוע ובשבתות . לאחר מכן נחשפתי לתעשייה הענפה של שחזור ומחזור המעמדים שבהם נישאו הדברים בעזרת קלטות השמע . מתוך תעשיית הקלטות הגעתי בהדרגה לשאר הנושאים הכלולים בספר זה , ובד בבד התרחבה היריעה למיגוון רחב של מקורות כתובים שהמכנה המשותף לכולם הוא אופים העממי . אף שהתופעות והנושאים הנבחנים להלן אינם אלה היחידים הנידונים במקורות החרדיים העממיים , התברר לי שהם בוודאי מהמרכזיים שבהם . עם הזמן התחדדו הגבולות החברתיים חרדיים , והתברר שרוב המקורות מוצאם בחברה החרדית האשכנזית הליטאית מתנגדית ושקהל היעד שלהם הוא הזרם המרכזי של החברה החרדית , אשכנזים כמזרחים . כמו כן , התברר שברמת הצריכה העממית הגבולות בין הקבוצות החרדיות השונות אינם כה ברורים . לדוגמה , יש דרשנים ודרשניות , מרצים ומרצות , הנמנים על הזרם החרדי מזרחי , אך הם פופולריים גם בחברה החרדית האשכנזית . מחקר זה מבוסם על גישה היסטורית ועל ניתוח של טקסטים אך יחד עם זאת נעשה בו שימוש בכלי מחקר ממדעי החברה . לשם כך נעזרתי בין השאר במחקרים היסטוריים וחברתיים העוסקים בגילויים שונים של הדת העממית ובמחקרים המתמקדים בקבוצות פונדמנטליםטיות שונות . המקורות שעמדו לרשותי היו מגוונים : פרסומים חרדיים כתובים מסוגים שונים , ובהם ספרים , חוברות וקונטרסים למיניהם , עיתונות חרדית ועלוני פרשת השבוע , וקלטות אודיו ווידאו . בנוסף לכך , נערכו תצפיות ותצפיות משתתפות רבות , שיחות בלתי רשמיות ומזדמנות עם חרדים וכמה ראיונות . במקרים מסוימים העלתה הצלבת המקורות תמונה בעלת קווי מתאר דומים , אולם באחרים נדרשתי להכריע בין מקורות שונים ואף סותרים . השימוש במתודות שמקורן במדעי החברה , כגון תצפיות משתתפות , נעשה כרקע וכהשלמה לניתוח ההתפתחויות שהביאו להיווצרותו של השיח , לגילוייו ולתכנים הנידונים בו . בעידן שמתאפיין בשימוש חובבני , וכתוצאה מכך פשטני , שעושים חוקרים מדיסציפלינות שונות בשיטות מחקר סוציולוגיות ואנתרופולוגיות , עלי להדגיש שאין לי את ההכשרה הדרושה לביצוע מחקר על סמך שיטות אלה אלא לכל היותר את הידע הנדרש בכדי להיעזר בחלקן באופנים שונים . הערך המוסף של הסתייעות זו בא , כך אני מקווה , על ביטויו לאורך הספר .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר