|
|
עמוד:12
בךגנסבורג . בכך מסתכמות כמעט כל ידיעותינו על חייו . תולדותיה של משפחת ר ' יהודה החסיד נחקרו גם הן בהרחבה , וחשוב במיוחד מחקרו של אברהם עפשטיין על אביו , ר' שמואל החסיד , הכולל את תולדות המשפחה מאז התיישבו בני משפחת קלונימוס במגנצא ועד דורו של ר ' יהודה החסיד ( עפשטיין תשמ '' ז . ( ר' יהודה היה אפוא בן למשפחה הנכבדה ורבת ההשפעה ביותר ביהדות אשכנז , שהיתה דומיננטית בכל תחומי ההנהגה והיצירה בקהילות הריינוס במאה ה . 12 מוריו ורבים מתלמידיו היו גם בני משפחתו . קשה לתאר שושלת יוחסין ומסגרת חברתית נכבדה מזו שאליה נולד ר ' יהודה החסיד . אביו , ר ' שמואל בן קלונימוס ( רש " ח , ( איננו בולט בדורו בזכות יצירה מיוחדת , אולם הוא זכה לתואר שאין שני לו ביהדות אשכנז בימי הביניים . הוא כונה "החסיד , הקדוש והנביא , " ואין בידינו הסבר מספק על שום מה נתייחד בכינוי נדיר ומיוחד זה . ברור שהוא איננו מצביע על גדולה בהלכה בלבד . בידיעות שנותרו בידינו אין ר' שמואל החסיד מצטייר כפורץ דרך נועז וכהוגה רדיקלי , כפי שהיה בנו ר ' יהודה , אך יש מקום לשער , כי העטרה היחידה במינה שעיטרה את האב העניקה לבן עוצמה וסמכות לפעול בדרכו החדשנית , שהביאה אותו לעמדה מבודדת בין בני דורו . חידה אחרת , המחריפה נוכח הסביבה החברתית שבה גדל ר ' יהודה החסיד , היא העתקת מעונו לעיר המזרחית המרוחקת , ךגנסבורג . קשה להבין מדוע חכם נכבד , אשר משפחתו והוא עצמו מעורים כה עמוק בקהילות אשכנז החשובות , יעבור להתגורר בעיר שאיננה מרכז תורה ראשון במעלה . המסורת נותנת לשאלה זו תשובה מוזרה , כאילו נגעה אשתו של ר ' יהודה החסיד בתיבת ספרים וקונטרסים , וכתוצאה מכך נאלץ לצאת ממקומו . איננו יכולים לקבל נימוק זה כטעם סביר . נראית הרבה יותר ההשערה שהעלה ישראל תא שמע ( תא שמע תשמ " ח . ( הוא כותב , כי במחצית הראשונה של המאה ה 13 התקיים קשר הדוק בין בני הישוב היהודי בפולין ובין ר ' יהודה החסיד וכי הוא היה מנהיגם הרוחני ומורה דרכם העיקרי . כמעט כל חכמי פולין בני המאה ה 13 הנזכרים במקורות נמנו עם בני חוגו של ר ' יהודה החסיד עצמו , או עם בני דור ההמשך . בהעלותו את השאלה של העתקת המגורים אומר תא שמע , כי לא ייתכן שר ' יהודה עקר מעיר מולדתו ומולדת משפחתו , שפיירא המיוחסת , ערש תורת הסוד האשכנזית כולה ומקום מושב גדולי התורה והיראה האשכנזים שקדמו לו , ועבר לגור בעיר ךגנסבורג המרוחקת , בלי סיבה ברורה ומספקת . התשובה שהוא מציע היא , כי ר' יהודה גלה ממקומו בשל חילוקי הדעות שהיו לו עם חכמי סביבתו . והיות שהם דחו אותו , בחינת אין נביא בעירו , ביקש לעשות נפשות לתורתו בקרב חכמי ישראל במזרח .
|
|