|
|
עמוד:11
עקרון ההפרדה בין דת למדינה — הניסיון האמריקני — מציגה , מצד אחר , תחום של פרהסיה המשופעת בדימויה של דת אזרחית , שהוא ללא תקדים בחברה מערבית כלשהי . ייתכן כי פרושו של עניין הוא , כי כאשר מערכת אמונה מדינית חילונית מבקשת לבוא לחלוטין במקומה של נאמנות דתית , הרי עליה להאציל על אידיאולוגיה פוליטית חדשה זו את סממניה של אמונה דתית . כפי שהראו לאחרונה הן פירה ושאמה , זה מה שארע במהפכה הצרפתית , וכמו שנרמז לעיל , זה גם מה שארע בכל תנועה לאומית מודרנית . וכך גם בציונות . הבה ונפתח במוסכמות . הציונות אינה המשכה הליניארי של הכמיהה הדתית היהודית המשיחית . היא אידיאולוגיה מודרנית ומהפכנית , המסמלת נתק ברור מן הפסיוויות של האמונה המשיחית הדתית , המאמינה כי הגאולה תבוא רק באמצעות התערבות אלוהית במעגלות ההיסטוריה העולמית . משה הס ופינסקר , הרצל ונורדאו , בורוכוב וז'בוטינסקי — כולם באו מן האינטליגנציה היהודית המחולנת , לעיתים המתבוללת : חניכי רעיונות אירופיים , אחדים מהם בעלי ביוגרפיות שהן לכאורה סיפור הצלחה באשר למידת השתלבות יהודים בעולם הרוח והחברה הלא יהודי של המאות ה 19 וה . 20 אלקלעי וקלישר מוזכרים לעיתים כעדות המפריכה תיזה זו של סעדר המשכיות ; לכן יש להדגיש , כי על אף היות שניהם מעוגנים היטב במסורת הרבנית , מופיעים רעיונות אירופיים מובהקים בחשיבתם , ואין שום דרך לראות את הפרוטו ציונית שלהם כנובעת אך ורק מרקעם הדתי . אלקלעי , בספרו 'מנחת יהודה' , ( 1845 ) נפעם מתחייתן של הלשון המדיארית ולשונות סלוויות שונות , ולפיכך הוא מציע נימוקים אינסטרומנטליים , ולא דתיים , לתחייתה של הלשון העברית . בעוד שהוא הולך בתלם המסורתי בדבר הגאולה המשיחית , הריהו שואל שאלה מודרנית ואינסטרומנטלית מאוד ביחס ללשון העברית : אם יעשה ה' אתנו ככל נפלאותיו ויקבץ פזורינו מארבע כנפות הארץ לארצנו , לא נכון לדבר איש אל רעהו והקבוץ הנפרד לא יצליח ... בעוונותינו הרבים מפוזרים אנו ומפורדים מאוד איש מאחיו , כי לכל מדינה ומדינה יש להם כתב ולשון מיוחד , מה שמפריד הקיבוץ ומעכב את הגאולה ] ... אך ] אין להתיאש כי אם להשתדל ברב עז ותעצומות להקים את לשוננו ולהעמידה ולעשות אותה עיקר והקב"ה ישפך רוחו
|
|