|
|
עמוד:9
פתח דבר העדה השומרונית , המונה כיום 645 נפשות ( נכון ליום , ( 1 . 1 . 2003 מפוצלת בין שני מרכזים : האחד המרכז שבו הם גרים בחמישים השנים האחרונות , בחולון ; והאחר בשכם , מרכזה העירוני ההיסטורי של העדה . אוכלוסייה זו היא שריד של עדה שבימי תפארתה בתקופה הביזנטית מנתה אולי כמיליון נפש . ואולם מספר השומרונים הלך ופחת במשך השנים , במהלך חילופי השלטון בארץ ישראל , וכתוצאה של האירועים הרבים שהתחוללו באזור , שבחלקם לקחו השומרונים חלק פעיל , ובחלקם היו קורבן עקיף למדיניותם של שליטים ששלטו בארץ ישראל . למרות מספרם המצומצם של השומרונים זוכה העדה לתשומת לב רבה במחקר המודרני . חוקרים רבים עוסקים בשומרונים ובמיגורן עשיר של נושאים : היסטוריה , ארכיאולוגיה ואומנות , ספרות , תפילה ופיוט , פולקלור , לשון , מוזיקה ורפואה . ספרנו עוסק בהיסטוריה המדינית והחברתית של העדה השומרונית ומקיף סוגיות שונות בתולדותיה בעולם העתיק - עיון בתקופה של כאלף שנים - מראשיתה של העדה ועד לכיבוש ארץ ישראל בידי המוסלמים בשנת 640 לסה " נ . לפיכך , לימוד תולדות העדה מחייב עיסוק במקורות שונים ומגוונים , שנכתבו בשפות שונות ובמקומות שונים . ספרות המקרא , ובעיקר ההיסטוריוגרפיה המקראית : מלכים ודברי הימים וספרי עזרא ונחמיה ; וספרי הנבואה : ישעיהו , חגי , זכריה ומלאכי . הספרות החיצונית ( האפוקריפית והפסאודואפיגרפית : ( בן מירא , מקבים א ומקבים ב , צוואות השבטים , ספר היובלים ועוד ; ויוסף בן מתתיהו , אשר תיאר בשפה היוונית את השומרונים ואת יחסיהם עם היהודים ועם הכובשים הזרים ששלטו בארץ ישראל בתקופת הבית השני , עד חורבן המקדש בשנת 70 לסה"נ . מקורות חז"ל לסוגיהם מהווים גם הם מקור מידע עשיר על פרשיות שונות הקשורות בתולדות השומרונים . אצל סופרים יוונים ולטינים מוצאים אפיזודות מתולדות השומרונים , השזורות במסגרת רחבה יותר של אירועים המתוארים בחיבוריהם ; לדוגמה : הסופר הלטיני קורטיוס רופוס כתב ככל הנראה באמצע המאה הראשונה לסה " נ את קורות מסע אלכסנדר הגדול , ותוך על קשיים הנלווים לדמוגרפיה השומרונית ראו : אבי יונה , מרידות השומרונים , עמ' , 126 הערה ; 8 הנ"ל , בימי רומא וביזאנטיון , עמ' . 176-175 על בעיות וקשיים כלליים באומדן אוכלוסייה בתקופה הנידונה ראו : ספראי , האוכלוסייה בארץ ישראל , עמ' . 305-277 ראו בסוף הספר את הביבליוגרפיות הכלליות בענייני שומרונים .
|
|