אסתר אשל וחנן אשל תאריך התגבשותו של החומש השומרוני לאור המגילות המקראיות מקומראן

עמוד:143

השומרוני לבין ההלכה היהודית . כך לדוגמה הוחלפה בחלק מהמקרים המילה 'שור' בנוסח המסורה ל'בהמה' בנוסח השומרוני ( שמות כא כח-כט , לב ;( ובמקרים אחרים שנזכרו בהם שור או חמור , נוספו בנוסח השומרוני המילים : 'או כל בהמה' ( שמות כא כח , לב , לה ; כב ג ; כג ד וכן דברים כב א , ד . ( רק במקרה אחד בא הכלל 'וכל בהמה' גם בנוסח המסורה ( שמות כב ט . ( שינויים אלו בנוסח השומרוני פורשו כהרחבה משפטית כוללת , בדומה להלכת חז"ל שנזקי שור במקרא נסבים על כל בהמה ( מכילתא דרבי ישמעאל , משפטים , מהדורת הורביץ-רבין , עמ' , ( 280 ואילו בדין תשלומי ארבעה וחמישה , שעל פי ההלכה היהודית נוהג רק בשור ושה ( בבלי , בבא קמא ז ע"א , ( השאיר הנוסח השומרוני 'שור או שה' ( שמות כא לז ) ולא הוסיף 'או כל בהמה . ' שינוי אחד מסוג זה מתועד בעדי הנוסח שמתקופת בית שני . שינוי זה מתועד ב 40158 וכנראה שגם ב 1 ז . 40 ? 8160 £ \ 0 < 11 הנוסח ב 40158 לשמות כב ד הוא.- כי יבעה [ איש שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר שלם ישלם משדהו כת ] בואתו אם כול השדה יבעה מיטיב שדהו ומיטב כרמו ' [ שלם . [ הנוסח השומרוני דומה לנוסח של , 4 Q 158 מלבד שינוי במילה השנייה בפסוק זה . בתחילת הפסוק ב 40158 נכתב 'כי יבעה , ' ואילו בנוסח השומרוני הגרסה היא 'וכי יבעיר . ' גרסת נוסח המסורה היא 'כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם . ' בפסוק מצויות שתי בעיות פרשניות : ( א ) מה משמעות המילה ' יבער ; ' ( ב ) מה הדין — האם חייבים לשלם במיטב השדה על כל נזק , או רק אם כל השדה יינזק ? השינוי המתועד ב 40158 ובנוסח השומרוני נועד לקבוע , שרק עם חיסול כל השדה ישלם בעל הבהמה במיטב שדהו , ואם נפגע חלק מהשדה בלבד , יש לשלם משדהו כתבואת השדה הניזק . את השורש בע"ר ניתן לפרש במשמעות הדלקת אש , או במשמעות אכילת תבואה בפי בעלי חיים ( ראה ישעיהו ה ה . ( חז"ל ראו בפסוק זה מקור לנזקי שן — כלומר פרשו את בע"ר במשמעות רעיה , וכך תרגמו את הפסוק תרגום השבעים , הפשיטתא וכל התרגומים הארמיים , להוציא תרגום נאופיטי , וכן קטע תרגום שנשתמר בגניזה . תרגומים אלו גרסו 'ארום יקד גבר , ' כלומר במשמעות של הצתה . השינוי מ'יבער' ל'יבעה , ' המתועד בנוסח השומרוני וב , 40158 מבוסס על השורש 79 ראו 80 D . Daube . Zur fruhtalmudischen Rechtspraxis ' , ZAW , 50 ( 1932 ) , pp . 148-159 ראו על כך ויס ( לעיל , הערה , ( 8 עמ' 81 . 165-160 אמנם 4 QPa 1 eoExod ^ לא נשתמר הפסוק בשמות כב ד , אך יש במגילה זו מקום מספיק להשלמת נוסח דומה לנוסח השומרוני ול , 4 < 3 ! 58 בעוד נוסח המסורה קצר יותר ; ראה סנדרסון ( לעיל , הערה , ( 21 טור , 24 עמ' . 105 82 אי טוויג , 'סוגיית המבעה — הנוסח והדין בראי העדויות הקדומות , ' תרביץ , לט ( תש"ל , ( עמ' 83 . 231-223 בעקבות פרסומו של קטע גניזה ארמי מתרגום לשמות , שבו מתועדת הגרסה : 'ארום יבקר גבר בחקל או כרם וישלח ית יקידתה ויוקד בחקלא דאחרן בית שפר חקלא ובית שפר כרמא ישלם , ' נדונה הרבה סוגיה וו , ראו ספרו של י"י וינברג , מחקרים בתלמוד , ברלין תרצ"ח י וכן ביבליוגרפיה נוספת שצוינה כמאמרו של טוויג , שם .

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר