נספח ג: מונחים ואישים

עמוד:145

למולדת , על בניין הארץ ובניין המקדש , ועל עתידו המזהיר של העם המתחדש בארצו . נבואתו של יחזקאל גדושה בחזיונות ובמראות והוא מופעל על ידי יד ה' ורוח ה י . יחזקאל , שהיה גם כהן , כולל בנבואותיו גם מסורות כוחניות מפורטות ומדוקדקות ובהן תיאורים ארוכים של בית המקדש העתיד להיבנות . יעקב , בנו - ( 1945-1862 ) פרשן מקרא יהודי . פעל בגרמניה . פירושיו מתאפיינים בעיון פילולוגי לשוני . בעבודתו הפרשנית השתדל בנו יעקב להבליט את האחידות וההרמוניות שבתורה ולערער את התפיסות של ביקורת המקרא . ישעיהו , ספר ישעיהי - הנביא ישעיהו בן אמיץ פעל בממלכת יהודה במאה השמינית לפני הספירה - בימי עוזיהו , יותם , אחז וחזקיהו מלכי יהודה . נבואותיו מכונסות בפרקים הראשונים של ספר ישעיה . מפרק מ ואילך מצויות נבואות השייכות כנראה לנביאים מימי הבית השני . ליבוביץ , ' נחמה - ( 1997-1905 ) מחנכת וחוקרת מקרא . נולדה בלטביה ולמדה באוניברסיטה בברלין . סייעה למרטין בובר ולפרנץ רוזנצווייג בתרגום התנ"ך לגרמנית . לאחר עלייתה לארץ עסקה בחקר פרשנות המקרא , לימדה מקרא והדריכה מורים בהוראת המקרא במסגרות אקדמיות ועממיות . על פועלה בתחום החינוך זכתה בשנת 1955 בפרס ישראל . לשון נופל על לשון - שימוש חוזר במילים או בחלקי מלים בעלות צליל דומה ; אמצעי ספרותי שמשתמשים בו בשירה המקראית . החזרה על הצלילים הדומים מדגישה מסרים של הדובר ומקשטת את דבריו . למשל , ירמיהו קובל כנגד ה י : "פיתיתני ה' ואפת " ( ירמיהו כ . ( 7 , * מזרש שם - הסכר לשמות של מקומות או של אנשים , המוצג כמקור השם . על מדרש שם בהרחבה ראו עמ ' . 87 * מונותאיזם - אמונה באל אחד . האמונה הישראלית היא אמונה מונותאיסיטית . יש הרואים באמונה הישראלית את מבשרת המונותאיזם בעולם . אחרים סבורים כי קדמו לישראלים בתחום זה המצרים הקדומים . עוד על המונותאיזם ראו עמ י . 34-31 * מילה מנחה - אמצעי סגנוני נפוץ בספרי המקרא : מילה או שורש החוזרים ביחידה טקסטואלית או בכמה יחידות טקסטואליות . החזרה מדגישה מסרים ורעיונות המצויים בטקסט ומשמשת לעתים כאמצעי לחבר בין שתי יחידות טקסטואליות . * מיתוס - הוראת המילה המקורית ביוונית קשורה לדיבור , ובמשך הזמן היא הפכה למילה נרדפת לסיפור . המיתוסים היווניים עסקו ברובם באלים , ומשום כך היו שהגדירו 'מיתוסים' כ י סיפורים העוסקים באלים ; מעבר להגדרה המילונית המצומצמת , המילה 'מיתוס' מזוהה עם כמה משמעויות : - לעתים תכופות 'מיתוס ' הוא כינוי לסיפורים מכוננים , סיפורים המשקפים יסודות פסיכולוגיים , דתיים , חברתיים ולאומיים של חברות . - לעתים 'מיתוס ' הוא כינוי להשקפות השייכות לעידנים קדומים של האנושות . בהקשרים אלה רואים במיתוס מערכת תודעתית שהיא שונה מהמדע ומהפילוסופיה המערבית השיטתית . - יש המשתמשים במילה 'מיתוס' כביטוי לאמונות שהיו חזקות מאוד בעבר , וכיום אינן מקובלות עוד ואף נחשבות לדברי הבל . בספרי המקרא אפשר למצוא גישות שונות למיתוסים של עמי האזור . מקורות מקראיים רבים דוחים ואף לועגים להשקפות המיתיות האליליות . גישה זאת מכונה 'דה מיתולוגיזציה של המיתוס . ' מקורות אחרים מאמצים חלק מהעולם המיתי , ואפשר למצוא בספרי המקרא ביטוי ליצורים דמיוניים שנוצרו על ידי מחברי המיתוסים הכנעניים שבאזור . יצורים אלה מכונים בלשון המחקר 'יצורים מיתולוגיים . ' בחקר התרבויות הקלאסי שלטה בעבר גישה מזלזלת במיתוסים . המיתוסים נתפסו כשריד פרימיטיבי של עולם לא מפותח . במאה השנים האחרונות צצו גישות שונות בפילוסופיה , באנתרופולוגיה ובפסיכולוגיה , הרואות במיתוסים נכס חשוב של התרבות האנושית ולומדות ממנו דברים רבים . '* נוסח המסורה' - נוסח המקרא המחייב והמקובל במסורת היהודית . עד לימי הבית השני היו כנראה נוסחים שונים של ספרי המקרא שהתבססו על כתבי יד שונים , והחל מימי בית שני עסקו חכמי המסירה בבירור הנוסחאות השונות ובקביעה של נוסח אחד מחייב . עיקרו של נוסח המסורה גובש כבר בימי בית שני , ועד למאה ה10- עסקו חכמי המסורה ביצירת נוסח מדויק ובגיבוש דרכי ההגייה של הכתוב בו . נוסח המסורה שבידינו נקבע כנראה במאה ה10- על-פי השיטה הטבךנית ( של טבריה ) של בעלי המסורה והמדקדקים ממשפחת בן-אשר . כמשך השנים חלו שיבושים בדרכי המסירה של נוסח המסורה , וכיום מצויים הבדלים קלים בין כתבי היד הקדומים של התנ " ך המצויים בידינו . סולוביצ'יק , הרב יוסף דוב הלוי - ( 1993-1903 ) רב והוגה דעות , ממנהיגיה הרוחניים של יהדות ארצות הברית . נולד בפולין בעיר פרוזן . למד באוניברסיטת ברלין ועקר מושבו לארצות הברית . עסק בחינוך ולימד תלמוד ופילוסופיה ב י ישיבה יוניברסיטי . ' חיבר ספרים ומאמרים רבים . מאמריו משלבים הגות קיומית מבית מדרשה של הפילוסופיה החדשה עם כלי עיון תלמודיים שגובשו בישיבות ליטא במאה ה . 19- * סטירה - יצירה ספרותית המבקרת בעוקצנות ולועגת לתופעות או לדמויות שונות . יש פרשנים המזהים טקסטים סטיריים גם בספרי המקרא . למשל , יש הסבורים שסיפור מגדל בבל בבראשית פרק יא הוא סטירה . ' * ספר היובלים' - ספר שחובר כנראה בידי אחת הכיתות היהודיות שפעלו בימי הבית השני . במקור חובר הספר בעברית ותורגם לשפות אחרות . עם חלוף השנים אבד המקור העברי השלם , אך נוסחים של הספר שרדו באתיופית ובלטינית . קטעים מהספר נתגלו בקומראן . יש דמיון בין חלק מהרעיונות המוצגים בספר ובין השקפות המאפיינות את אנשי כת מדבר יהודה . בספר יש סקירה של סיפורי התורה . משה שומע את הסקירה מפי ה' סמוך למתן התורה . בסקירה באות לידי ביטוי השקפותיו של המחבר , וכן יש בו מעין דרשות על המסופר בתורה . הספר מכינה 'ספר היובלים ' כי הוא מחלק את תולדות עם ישראל לתקופות של 50 שנה , ליובלות . )* ה ) ספרים ( ה ) חיצ 1 ניים - עד למאה השנייה לספירה היו ביהודה ספרים קדומים שנחשבו מקודשים . במאה השנייה כונסו חלק מהספרים האלה והוחלט שאלה ספרים מקודשים . אסופה זו היא התנ " ך . החכמים שהחליטו אילו ספרים ייכללו בתנ " ך החליטו גם אילו ספרים לא ייכללו בו . הספרים שהם השאירו מחוץ למקרא נקראים 'הספרים החיצוניים . ' בין הספרים החיצוניים יש ספרים המספרים מחדש את סיפורי התנ"ך , כגון 'ספר היובלים ;' יש ספרים המשלימים את התנ " ך ואת מה שלא סופר בו , כגון 'ספר צוואות בני יעקב , ' המביא את קורותיהם של בני יעקב , אחי יוסף ; יש ספרי חוכמה ומוסר , כגון י ספר בן סירא ' הדומה מאוד לספר משלי ; ויש ספרים חיצוניים שאינם קשורים כלל לספרי המקרא , כמו ארבעת ספרי מקבים . הספרים החיצוניים אומצו על-ידי הנצרות ונתקבלו כחלק מכתבי הקודש בכנסיות הנוצריות . הנוצרים תרגמו את הספרים החיצוניים ללשונות הכנסיות השונות , וכך נשתמרו הספרים החיצוניים בתרגומים לשפות שונות - ליוונית , לחבשית , ללטינית , לארמנית ועוד . בעת החדשה הגיעו לידינו חלק מהספרים החיצוניים דרך התרגומים הנוצריים , חלקם הגיעו דרך מגילות מדבר יהודה , ובגניזה בקהיר נמצאו קטעים גם בספרים מימי הביניים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר