|
|
עמוד:131
סיפור מגדל בבל כסיפור אטיולוגי האפשרות השנייה שהצענו היא שסיפור מגדל בבל הוא סיפור אטיולוגי - סיפור שמטרתו להסביר תופעות שונות בעולם של יוצריו . התופעה שהסיפור הזה מסביר היא העובדה שבני האדם אינם מדברים בשפה אחת אלא לכל עם יש שפה משלו . ב'תרגום אונקלוס " , ' התרגום הארמי לתורה , מתורגם המונח 'נפש' ל'רוח מללא , ' כלומר רוח מדברת . על-פי תפיסתו של אונקלוס , כמו על-פי תפיסתם של הוגים רבים אחרים , היכולת הלשונית של האדם , היכולת שלו להשתמש בשפה , מייחדת אותו משאר ברואי העולם . באמצעות השפה הוא מתקשר עם זולתו , והשפה מאפשרת לו ליצור חברה בעלת מנהגים וחוקים . אבל לשפה יש תפקיד חשוב נוסף : היא מאפשרת לאדם לתת ביטוי למחשבות ולרגשות שלו , גם כאשר איש אינו מאזין לו . האם בראשית ימי האנושות הייתה שפה אחת שבה דיברו כל בנ » האדם ! ואם כן , מה הייתה השפה ! בשאלה הזאת הרבו לעסוק בימי הביניים . למשל , הרמב"ן טען שהעברית הייתה השפה הטבעית הבסיסית שבה דיבר ה' עם האדם הראשון , ושרק לאחר מכן נוצרו שפות אחרות . בגישה זאת החזיקו גם הוגים נוצריים רבים . השפה הטבעית האחת , הראשונה , עוררה את סקרנותם של הוגים רבים מפני ששפה היא המאפיין התרבותי-הלאומי החזק ביותר . כשפוגשים אדם בן עם אחר ואין מבינים את שפתו , נוצר חיץ . שפה משותפת מביאה לקךבה . גם בעלילות הראשית המסופוטמיות הקדומות יש ביטוי לישפה הטבעית' שכולם דיברו בה . באפוס השומרי 'אנמךכר ומושל אךטט ' מתואר מאבק ממושך בין העיר ארך לעיר אךק \ ט , שהיו מרוחקות זו מזו אלפי מילין . שתי הערים נאבקו על עליונות מדינית ודתית , והמאבק התנהל בדרכים דיפלומטיות בידי שליחים . באפוס מתוארים ימים קדומים - ימים שבהם לא ידע האדם פחד ואויבים וכל האנשים בתבל התפללו בלשון אחת אל אנלל אבי האלים . אבל , במסגרת מאבק שהתנהל בין האלים בלל אנכ , אלוהי המאגיה והחוכמה , את לשונותיהם של בני האדם . ומאז שבני האדם לא דיברו עוד בשפה אחת ולא הבינו אלה את אלה , נתגלעו ביניהם מחלוקות קשות . אמנם השפה היא הבסיס לתקשורת בין בני האדם , אבל היא גם הגורם למחלוקות ולפירוד ביניהם . £ עיינו בבראשית יא . 9-1 , א . המסורת השומרית והמסורת המקראית עונות על אותה השאלה . מהיי ב . מה הסיבה לכלילת הלשונות במסורת השומרית ! ומה הסיבה בסיפור מגדל בבל ? פרשן המקרא רבי אברהם אבן עזרא" הבין את הביטוי 'שפה אחת ודברים אחדים' לא כשפה לאומית אחת , כמו למשל הצרפתית או השוודית , אלא כמאפיין של מבנה השפה שבה דיברו אנשי התקופה : " וטעם דברים אחדים - בעבור שימצא היום בכל לשון דברים שלא יבינום כל אנשי הלשון . ובימים ההם דברי חכם וכסיל היו אחדים " ... לדעת אבן עזרא שפתם של אנשי דור הפלגה הייתה שפה אחידה , שפה שבה הכול היה ברור ובהיר לכולם , אבל משום כך זו גם הייתה שפה שלא היה אפשר להביע בה דקויות ורעיונות עמוקים - תרבות שלא הייתה בה הבחנה בין שפתו של החכם ובין שפתו של הכסיל . ' ? תרגום אונקלוס' - תרגום של minn uoin nyjon לארמית . עוד על תרגום אונקלום ראו עמ י . 147 ? ראב"ע , רבי אברהם אבן עזרא - מחשובי פרשני המקרא , משורר , חוקר הלשון העברית והוגה דעות . עוד על אבן עזרא ראו עמ י . 1 43
|
|